טביעות אצבע, קמטי עור, דפוסי לשון – כולנו יודעים שאלה ייחודיים לכל אחד מאיתנו. מחקר חדש גילה כי הנשימה היא כמו טביעת אצבע, ייחודית ומזוהה בקלות, כך פורסם ב-"Smithsonian Magazine".
המחקר מצא שניתן לזהות אנשים בדיוק של כמעט 97% רק על בסיס דפוסי הנשימה שלהם. החוקרים מדדו את הדפוסים במשך 24 שעות רצופות וגילו שהנשימה משקפת היבטים של בריאות גופנית ונפשית. היא אינה רק פעולה אוטומטית, אלא נשלטת על ידי המוח ומערבת אזורים שאחראים לקוגניציה, רגשות וזיכרון.
1+כדי לבדוק את הרעיון, החוקרים פיתחו מכשיר לביש קטן שמנטר את זרימת האוויר באף. 100 משתתפים ענדו את המכשיר ועסקו בשגרת יומם הרגילה, בעוד המכשיר רשם פרמטרים: משך כל נשימה, ההפסקות בינהן וכמות האוויר בכל נחיר. האלגוריתם זיהה את המשתתפים עם דיוק מרשים של 96.8%. מדובר בזיהוי עקבי שנשמר אפילו במבחנים חוזרים שנמשכו שנתיים.
דפוסי הנשימה גם מתכתבים עם מצבים נפשיים וגופניים. למשל, אנשים עם רמות חרדה גבוהות נטו לנשום נשימות קצרות יותר ולהפסיק לנשום לעתים תכופות יותר בזמן השינה. לעומת זאת, אנשים עם סימנים לדיכאון נשפו מהר יותר. עם זאת, רוב המשתתפים היו בריאים, עם ציונים נמוכים בשאלוני חרדה ודיכאון.
1+התוצאות פותחות דלת לאפשרות שבעתיד ניטור נשימה ארוך טווח ישמש ככלי אבחון קל ונגיש למעקב אחר מצב נפשי ופיזי. אולי אפילו נוכל ללמוד איך לשפר מצבים אלה על ידי שינוי הדפוסים. למרות ההישגים, יש גם חששות. קשה להפריד בין הדפוסים לפעילויות יומיומיות. דבר זה עלול להגביל את השימוש בניטור ככלי אבחוני.
מה עם הפרטיות? הנשימה הופכת לסוג של טביעת אצבע דיגיטלית. היא הרבה יותר מסתם אוויר שנכנס ויוצא אלא סיפור קטן וייחודי שמשקף את מי שאנחנו. אולי לא תמיד שמנו לב לזה, אבל עכשיו יש לנו סיבה להקשיב לה מקרוב.
