accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

תביעה בסך 3 מיליון שקל: האם כלל פגעה לכם בחיסכון הפנסיוני?

זיו מדר

זיו מדר

יד סיון ה'תשפה (10.06.25)

9

6

like

4

dislike

בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל ביטוח טוענת כי החברה עקפה במכוון את מגבלת דמי הביטוח שנקבעה בחוק • לטענת התובע, הדבר הביא לפגיעה משמעותית בכספי הפנסיה • אם תאושר הבקשה, סכום התביעה עלול להסתכם במיליוני שקלים


בקשה לאישור תביעה ייצוגית בהיקף של כ-3 מיליון שקלים הוגשה לאחרונה לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה נגד "כלל חברה לביטוח בע"מ. לפי הבקשה, החברה גבתה מלקוחותיה דמי ביטוח החורגים מהמגבלה שנקבעה בתקנות, באופן שפגע ישירות בכספי החיסכון הפנסיוני.

ליבת הטענה היא כי כלל ביטוח עקפה את מגבלת שיעור דמי הביטוח, אשר לפי התקנות, אסור שיעלו על 35% מסך ההפקדות הפנסיוניות (תגמולי עובד ומעביד), באמצעות שיטה המכונה "שיטת הפיצול". במסגרת שיטה זו, הופרדו הדוחות והתשלומים כך שנראה כאילו לא חלה חריגה מהמגבלה, אף שלטענת המבקש, בפועל גבו סכומים עודפים תוך הסתרה וחוסר שקיפות.

maximize-image
images-count3+
גביית יתר מוסתרת, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

שיטת הפיצול היא טכניקה שבה חברת ביטוח מפרידה את הפקדות המעסיק לביטוח פנסיוני לשני חלקים: תגמולים (חיסכון לפנסיה) ואובדן כושר עבודה (ביטוח).

לדוגמה, אם המעסיק מפריש 750 ש"ח, החברה עשויה להגדיר 600 ש"ח כתגמולים ו-150 ש"ח כאובדן כושר עבודה. במקום לחשב את מגבלת 35% (262.5 ש"ח) על כל ה-750 ש"ח כפי שנדרש לפי התקנות, היא מחשבת 35% רק מתוך ה-600 ש"ח (כלומר 210 ש"ח), ומוסיפה לכך את ה-150 ש"ח שפוצלו מראש לביטוחים. כך היא משתמשת למעשה ב-360 ש"ח לביטוחים, שזה תוך הצגה מטעה שמקטינה את שיעור הגבייה לכאורה.

maximize-image
images-count3+
שקיפות מדומה בדו"חות, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

עוד נטען כי הדוחות השנתיים שנשלחו למבוטחים כללו נתונים שגויים ומטעים, המסתירים את החריגה מהמותר, באופן שמונע מהם להבין מהו היקף הגבייה ומהי העלות האמיתית של כיסויי הביטוח. לדוגמה, בדוח לשנת 2021 ציינה כלל כי שיעור ההפקדות שהופנו לרכישת כיסויים ביטוחיים עמד על כ-29%, אולם בחישוב מפורט שנערך במסמכים שצורפו לבקשה נמצא כי השיעור האמיתי הוא 37.3%, גבוה מהשיעור המרבי המותר על פי דין.

התובע מוסיף כי מדובר בתופעה רוחבית ולא רק במקרה אישי, וצירף לבקשה התייחסויות לבקשות ייצוגיות נוספות שהוגשו נגד חברות ביטוח אחרות על בסיס טענות דומות, בהן הפניקס, מנורה והראל.

maximize-image
images-count3+
חשש לגביית יתר, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

הבקשה מבוססת על הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תקנות מס הכנסה ותקנות הפיקוח משנת 2013, אשר נועדו להבטיח כי לפחות 65% מכספי ההפקדה יישמרו ככספי חיסכון לפנסיה, ולא יוסטו לטובת רכישת ביטוחים יקרים. לדברי התובע, כלל ביטוח הפרה הוראות אלה תוך כדי תכנון מודע של מנגנון שמאפשר לה להציג נתונים חלקיים ולגרוף רווחים ניכרים ממכירת כיסויים ביטוחיים במחיר גבוה.

והשורה התחתונה? אם יתברר כי כלל ביטוח באמת חרגה מהמגבלות שהציב החוק, לא מדובר רק בעניין טכני, אלא בפגיעה ממשית בכספי הפנסיה של אלפי מבוטחים. הכסף שהיה אמור להבטיח את עתידם בפרישה, הלך לביטוחים יקרים, חלקם אולי מיותרים וכל זה תוך הצגה שעלולה לבלבל את הציבור ולהסתיר את התמונה המלאה. בית הדין יצטרך להחליט אם מדובר בטעות או בשיטה.

maximize-image
images-count3+
פסק דין, אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

למידע נוסף או לבדיקת זכאות להצטרפות לתביעה:
אם אתם חושדים כי גם אתם נפגעתם מגביית יתר של דמי ביטוח בחברות ביטוח שונות, ניתן לפנות לעו"ד אמיר ישראלי, המייצג בתביעה זו.
יצירת קשר:

מכלל ביטוח ופיננסים נמסר:
״הבקשה טרם הומצאה לחברה בהתאם לדין. אנו נלמד את הדברים בהמשך ונגיב בערכאות המקובלות״.

עקבו אחרינו גם ב-Google News