אתמול נועם אמיר שלנו העז לפרסם ידיעה חשובה מאוד על מעורבות הפצ"רית בלחימה וכולם קפצו.
ואז החלה הדרמה: הרמטכ״ל זמיר נרעש ונרגש, הזדרז להוציא הודעה דחופה ומאשימה, קרא לזה "שקרי, מרושע ומשולל כל יסוד". בעקבותיו, כמובן, אולפני הטלוויזיה חגגו.
2+אבל למה בצה"ל כל כך נלחצו? הרי התרגלנו: עיתון הארץ, פרשנים, מפקדים לשעבר – כל אלה הוציאו את דיבת הלוחמים רעה. הם כינו אותם "הורגי תינוקות", "מבצעי רצח עם" – והמערכת שתקה.
נועם אמיר במתקפה נגד דובר צה"ל: "חבורת מופקרים"
דווקא אז – לא שמענו. לא את הרמטכ״ל, לא את הדוברים, לא את האולפנים, אבל אתמול זה היה אחר. כי ערוץ 14, המקום שבו שודר הדיווח – זה הבית של הלוחמים. שם הם מרגישים שיש מי שמבין אותם, מי שמגבה אותם, מי שנלחם בשבילם.
2+לגבי ההגנה הבלתי מסויגת על הפצ"רית, זו שאסור לבקר, זו שעדיין אנחנו משוועים לתשובות ממנה בעניין פרשת שדה תימן: כדאי להזכיר, בינואר האחרון דווח בגלי צה"ל על מכתב תקיף ששלחה הפצ"רית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, לאלוף פיקוד הדרום.
במכתב נאמר כי "צה"ל לא מעריך כראוי את היקף האוכלוסייה האזרחית ברצועה – והדבר משפיע על יכולות התקיפה באותם אזורים".
הרמטכ"ל מגן על הפצ"רית – בלי להבין את הפרסום | ההודעה המלאה
המכתב עסק ישירות בשיקולי 'נזק אגבי'. כלומר, החשש מפגיעה בבלתי מעורבים, לדבריה, והוביל לכך שצה"ל נוקט זהירות מוגברת בתקיפותיו באזורים מאוכלסים ברצועה.
2+זאת לא רק התערבות – זו השפעה ישירה על מהלך המלחמה והתנהלות הלוחמים. מי שמסרב לראות את זה – פשוט עוצם עיניים, ותבינו, לא מדובר פה בריב בין דובר לכתב. זו סוגיה דרמטית שנוגעת לחיי לוחמינו ואזרחי מדינת ישראל.
תגובת עכשיו 14: עומדים מאחורי הפרסום | ההודעה המלאה
אנחנו, בערוץ 14 – מוכנים לספוג אש מהרמטכ"ל, מדובריו השונים, אלה שלובשים מדים ואלה שלא, העיקר שהחיילים שלנו לא יספגו אש בלחימה.
