לראשונה מאז השבעה באוקטובר, שורדת השבי אמילי דמארי ישנה הלילה (בין חמישי לשישי) בביתה הפרטי. היא שיתפה ברגשותיה בפוסט מרגש באינסטגרם: "היום זה הלילה הראשון מאז ה7/10 שאשן בבית משלי זה הגעגוע למשהו משלך זה געגוע למקום הפרטי והנוח שלך וזה משהו שהיה הכי חסר לי בעולם. תודה להשם יתברך."
דמארי הביעה תודה עמוקה לגיסתה פזה ולקהילה שסייעה להקים את ביתה: "תודה, תודה, תודה לגיסתי ולעוד כלכך הרבה אנשים מיוחדים מעם ישראל המיוחד שלנו שנרתמו, עזרו, נקרעו והרימו לי בית שאין לי מילים לתאר אותו בכלל כל פרט שרק חלמתי עליו קיים. תודה לכם תודה לך פזה, גיסתי היקרה שלי אני אוהבת אותך ומאחלת לכולם בעולם אחת כמוך".

היא הוסיפה כי הכניסה לבית מלווה ברגשות כבדים: "רוצה לשתף אתכם שבכל דבר כזה יש תחושות מאוד כבדות אפילו ביום כזה משמח עבורי, נכנסתי בחולצה של גלי וזיוי כי לא יכלתי להיות ביום הזה בלעדיהם. יש מגנטים כשנכנסים, יש שלטים בבית. ובעזרת השם בקרוב גלי וזיוי ישבו אצלי בסלון לחגוג איתי את החיים החדשים שלנו ונשמע מוזיקה כמו שאנחנו כלכך אוהבים לצד קפה טוב. תגידו אמן".
דמארי, בת 28, היא תושבת כפר עזה שהפכה לסמל של עמידה איתנה לאחר שנחטפה מביתה בשבעה באוקטובר עם חברה הטוב גלי ברמן שהגיע להיות איתה. היא שוחררה בעסקה האחרונה עם ארגון הטרור הרצחני חמאס אחרי 471 ימים בהם הוחזקה בתנאים קשים – אך שמרה על תקווה ושאיפה לחזור לחיים נורמליים.

לאחר השחרור מהשבי, אמילי עברה סדרת ניתוחים מורכבים לטיפול בפציעות קשות שנגרמו לה במהלך טבח ה-7 באוקטובר. היא נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר על ידי מחבלים בעת שנאבקה על חייה בקיבוץ כפר עזה. כתוצאה מהירי, איבדה שתי אצבעות וסבלה מפציעות חמורות שהגבילו את תנועתה.
במהלך ימי השבי האכזרי, ארגון הטרור הרצחני לא העניק לה כל טיפול רפואי, למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה בנס את התנאים הקשים – ללא טיפול רפואי מינימלי ואפילו גישה למים נקיים. בחודש אדר האחרון אמרה אחרי אחד הניתוחים: "אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח".
מנדי, אמה של אמילי, סיפרה כי בתה "נתפרה כמו כרית" על ידי חמאס, וכי הפציעות ביד וברגל הותירו אותה בכאב בלתי נסבל במשך חודשים רבים. לדבריה, העובדה שלא מתה בזיהום קטלני היא בגדר נס רפואי.
