ממשלת צפון קוריאה משתמשת בטכנולוגיה מתקדמת כדי לשלוט באזרחיה ולמנוע חשיפה להשפעות תרבותיות זרות, במיוחד מדרום קוריאה. סמארטפון שהוברח מהמדינה ב-2024 חשף תוכנה שמצלמת צילום מסך כל חמש דקות, נועלת את התמונות בתיקייה שאליה אין למשתמשים גישה, ורק רשויות המדינה יכולות לצפות בהן, כך על פי תחקיר של ה-BBC.
התוכנה מאפשרת ל"יחידות דיכוי הנוער" לוודא שאזרחים לא חיפשו מידע לא חוקי או שיתפו תוכן ביקורתי נגד המשטר. הטלפון גם מונע שימוש במונחים דרום קוריאניים פופולריים. לדוגמה, המילה "oppa", שמשמעותה המילולית "אח גדול" אך משמשת כסלנג ל"חבר" בדרום קוריאה, מוחלפת אוטומטית במילה ל"חבר".

לאחר ההחלפה, המשתמש מקבל אזהרה האומרת: "מילה זו יכולה לשמש רק לתיאור אחיך". כמו כן, המילה "Nampan" (דרום קוריאה) מוחלפת ב"מדינת בובות", מונח תעמולה של המשטר. אי-הפגנת כבוד להנהגה נחשבת לעבירה חמורה, שעונשה קנסות, מאסר או הוצאה להורג.
ב-2021, מאות אנשים נעצרו בגלל שימוש בטלפונים מתוצרת סין ונשלחו למחנות כליאה, שם עברו עינויים כמו תלייה, מכות חשמל ותקיפות מיניות, כך על פי הדיילי מייל. ארגון זכויות אדם דרום קוריאני תיעד 23 הוצאות להורג פומביות ב-2021, שבע מהן בגלל צפייה או הפצת תקשורת דרום קוריאנית, כמו קיי-פופ.

צפון קוריאה מגבילה את הגישה לאינטרנט העולמי, וכל התקשורת, כולל עיתונים, רדיו וטלוויזיה, נשלטת על ידי המדינה. עם זאת, ארגונים דרום קוריאניים מנהלים "מלחמת מידע" סודית, משדרים מידע מעבר לגבול בתדרי רדיו ומבריחים אלפי דיסק און קי וכרטיסי מיקרו-SD עם תוכן דרום קוריאני, כולל מוזיקה, סרטים וחומרי חינוך על דמוקרטיה.
ההברחה נעשית במטרה לערער את הנרטיב של המשטר על העולם החיצון. סוקיל פארק, מארגון "ליברטי בצפון קוריאה", אמר ל-BBC כי תוכן זר הניע עריקים רבים לסכן את חייהם כדי לברוח. בתגובה, קים ג'ונג און החריף את הדיכוי. מאז המגפה, הוא הורה על התקנת גדרות חשמליות בגבול עם סין, מה שהקשה על הברחות.

ב-2020, הוחמרו העונשים על צריכת או הפצת תקשורת זרה, וב-2023 הפך השימוש בביטויים או במבטא דרום קוריאני לפשע. הגבלות אלה יושמו בתוכנת הסמארטפונים המקומיים כדי למנוע שימוש במונחים דרום קוריאניים, כפי שנחשף במכשיר שהוברח.
