המוסיקאי וקומיקאי ננסי ברנדס, שעיבד יחד עם זוהר ארגוב ואביהו מדינה את השיר "הפרח בגני", סיפר בריאיון לעודד מנשה בתוכנית "ישראל הבוקר" על הרגע בו השניים הגיעו לפתח ביתו וחיפשו את 'המוסיקאית ננסי' שתסייע להם ומה חשב בהתחלה על השירה של זוהר ארגוב: "אני בא מתרבות אירופאית".
לדבריו, הוא לא הבין בהתחלה שהשיר שהם עובדים עליו הולך להיות נכס צאן ברזל. "אני פגשתי את זוהר ארגוב, שלא ידעתי מי זה. ואני לא אשכח שאביהו מדינה וזוהר ארגוב זיכרונו לברכה, הגיעו אליי הביתה. אני גרתי בבת ים, זה יכול לקרות לכל אחד", סיפר בהומור, "ודופקים לי החבר'ה האלה בדלת, ואביהו מדינה שואל אותי: 'אנחנו מחפשים את הפסנתרנית והמוזיקאית ננסי ברנדס. אמרתי, מה זאת אומרת – זה אני".
"הוא אמר, 'באמת? זה אתה? וואלה, חשבתי שאתה אשתו'. כל מיני דברים כאלה מבולבלים". הוא סיפר על הרגע בו זוהר התחיל לשיר: "אבל כשזוהר פתח את הפה, זה צמרמורת. באמת, זה צמרמורת", אמר למגיש עודד מנשה, "תשמע, אני גם בא מתרבות אירופאית, אני לא שמעתי אף פעם שירה כזאת. לא שמעתי. קול מיוחד. זה זמיר, זמיר. להיות איתו באולפן, עם זוהר ארגוב, זה פשוט חוויה".
ננסי סיפר בריאיון על קורות חייו, ההגעה לארץ מרומניה, אז מדינה קומוניסטית, והתחלת הקריירה כשרבים בישראל חשבו שהוא אישה בגלל שמו 'ננסי'. "המפגש שלי עם המדינה הזאת, זה היה אהבה במבט ראשון", סיפר, " אני ראיתי, אתה יודע, באוקטובר – אתה יודע איזה מזג אוויר יש? הכל בצבע זהב, מדהים".
הוא סיפר על ההתחלה בארץ כמוסיקאי שמגיע מתרבות אירופאית – והדגיש: "באתי רק כמוזיקאי", אמר, "תחשוב טוב, בן אדם, עולה מרומניה, שבחיים שלי לא שמעתי על אום כולתום, ולא עלה לי את זה אלאטרש (פריד אלאטרש)".
"פתאום אני מתקבל למוזיקה מזרחית, אני עושה בדד, פרח בגני". הוא סיפר על כתיבת השיר: "זה צומת בקריירה שלי". הוא סיפר שהשיר הזה והשיר "הלוואי" של בועז שרעבי – הם שני שירים שעיבד ומלווים אותו מאז.
אהוד מנור כתב את השיר 'הלוואי', בועז שרעבי הלחין וננסי ברנדס עיבד את המוסיקה. הוא סיפר: "תשמע, אני עשיתי את 'לא תנצחו אותי', שזה המנון של המלחמה שכתבה נעמי שמר ושר יורם גאון. זה נכסי צאן ברזל, שאני פשוט, אני גאה".
עם עופרה חזה על אדמת גרמניה
ננסי סיפר על ביקורו בגרמניה יחד עם עופרה חזה, ששרה שם את השיר "חי": "הגעתי למינצ'ן. אתה מבין? אתה שר חי, חי באדמת גרמניה. וכולם לבושים בצהוב, בצבע טלאי. ויום לפני זה אנחנו ביקרנו במחנה ריכוז. יצאנו משם עם דמעות בעיניים, התחבקנו. אני לא אשכח. ועפרה אומרת לי 'ננסי, אנחנו חייבים לנצח על האדמה הארורה הזאת'. לא אשכח את זה".
"ואם אתה שואל אותי, היא המנצחת האמיתית, כי חמש מדינות, מטעמי פוליטים, לא נתנו לנו נקודה אחת. היא זכתה במקום שני. מקום שני, אחרי שהתעלמו מאיתנו. זה מזכיר מה שהיה השנה, אתה יודע, זה מזכיר מה שקרה השנה הזו. אבל אתה מבין, אז לא היה ניקוד הקהל. היו רק שופטים. אם היה קהל שם, הייתה זוכה בטוח".
