תיעודים שמתפרסמים לאחרונה ברשתות החברתיות חושפים תמונה מתוך רצועת עזה: תושבים מתחננים לעזוב את הרצועה ולהגר למדינה שלישית – אך נתקלים בחוסר מוחלט של מענה, הכוונה או גוף רשמי שיוכל לסייע.
"מצידי תיקח אותי ללוב, אני לא רוצה את פלשתין, לא את ירושלים – אני רק רוצה לחיות", זעק תושב הרצועה. עזתי נוסף פנה בקריאה ישירה לממשלת ישראל: "תפתחו לנו את המעברים, אנחנו רוצים להגר – אני לא רוצה את עזה".
@c14news הפייק הגדול על ההגירה מעזה 📸: רשתות ערביות #ערוץ14 #ישראל #מלחמה #חדשות ♬ סאונד מקורי – C14
בקריאות חוזרות ונשנות מעזה נשמעים תושבים מתחננים לעזוב את הרצועה – אם רק תינתן להם האפשרות. "אנשים יקבלו את המציאות. הם יסכימו להגר, כי הם רוצים לחיות", טוען אחד מהם. אחר מוסיף: "אני אהיה הראשון שיהגר".
"תפתחו את המעברים, תנו לאנשים להגר", אומר תושב נוסף. "ינעל עלינו, על זה שבאנו ממצרים לעזה. אתה יודע מה טוב לנו יותר טוב מאיתנו. אין לנו בעיה להגר".

לצד הקריאות, העיתונאי העזתי סמי עביד אמר בשיחה עם C14 כי למרות ההצהרות הישראליות – בפועל, אין שום מנהלת הגירה. "מדברים על זה – ואין. תשאלי את אייל זמיר ואת ישראל כ"ץ. אני לא חושב שיש משהו שאפשר לפנות אליו בשביל להגר", אמר.
לדבריו של עביד, תושבים רבים בעזה מעוניינים לצאת, אך נתקלים בחוסר מוחלט של מידע והכוונה. "יש אנשים שרוצים לצאת מהרצועה. הם שואלים – איך עושים את זה? לא ראינו אף נציג. לא שמענו שמישהו פועל. אין דבר כזה. תשאלי את ממשלת ישראל, את צה"ל ואת שר הביטחון כ"ץ אם יש".

שלושה חודשים עברו מאז ההכרזה על הקמת "מנהלת הגירה" ליישום תוכנית ההגירה מרצון לעזתים – אך בפועל אין כל כתובת. לא הוקצה תקציב, לא הוצגו נהלים, לא פורסמה כתובת או פלטפורמה להגשת בקשה. כל עוד לא יוקם גוף ממשי, בעל סמכויות, משאבים ואנשי קשר – תוכנית ההגירה תישאר בגדר כותרת חסרת תוכן, בעוד תושבי הרצועה נותרים חסרי תקווה וללא מוצא.
