בזמן שהציבור מתמודד עם גל התייקרויות נוסף, מהלחם ועד החלב, הבנקים בישראל סוגרים את שנת 2024 עם רווח שיא של כמעט 30 מיליארד שקלים, והכל מכיסו של הציבור.
לפני חמש שנים, כשריבית הפריים עמדה על 1.6%, הבנקים הסתפקו ברווחים של 8.5 מיליארד שקלים בלבד. אלא שמאז הריבית זינקה והרווחים איתה: ב-2021 הבנקים הרוויחו למעלה מ-20 מיליארד שקלים, ב-2022 כמעט 24 מיליארד, ב-2023 25.7 מיליארד ובשנת 2024, נרשם שיא חדש של כ- 30 מיליארד שקלים.

מאחורי המספרים עומדים אזרחים שנאלצו לשלם ביוקר: ריביות גבוהות על הלוואות, עמלות, ותשלומים שוטפים שהכניסו מיליארדים לכיסי בעלי המניות. בזמן שהטייקונים ממשיכים למשוך דיבידנדים, המפקח על הבנקים מתגאה בבלימת הצעות החוק שלטענתו הן פופוליסטית ומעביר את הכדור אל הלקוחות.
במסיבת עיתונאים היום, המפקח התייחס בגאווה לכך שהצליחו לסכל יוזמות חקיקה שביקשו לרסן את הבנקים. גם בשנת 2024, חמשת הבנקים הגדולים בישראל שומרים על שליטה מלאה כש- 97% מהחשבונות מנוהלים אצלם והתחרות עדיין חלשה מאוד.

בעקבות לחץ ציבורי, הפיקוח על הבנקים גיבש מתווה הטבות לציבור בהיקף של 3 מיליארד שקלים, בפריסה על פני שנתיים כשכל בנק יחליט בעצמו כיצד ליישם את ההקלות. מהלך זה מצטרף ליוקר המחיה שהולך ומכביד. רק לאחרונה הודיעו על שורת חברות מזון שמייקרות שוב ושוב את מוצריהן.
חברת שטראוס שייקרה את מוצרי הקפה והשוקולד בשיעור מרבי של 18%, יוניליוור שמשווקת את מוצרי תלמה וקנור עד 16%, דיפלומט, המייבאת את מוצרי היינץ, אוראו וקלוגס, העלתה בשיעור מרבי של 15% ואסם עם התייקרות מרבית של 9% בשורה של מוצרים, בהם קפה, מטרנה ומנה חמה – התייקרות שנייה בתוך חצי שנה.
