צמד המילים "כיבוש הרצועה" שוב מעורר זעזוע תקשורתי, ואני אומרת תקשורתי – כי רק התקשורת מזדעזעת ואולי עוד כמה אלפי אנשים. כי תכלס? אחרי טבח השבעה באוקטובר ואחרי הדיבורים של נשיא המעצמה הגדולה בעולם על פינוי מרצון של הרצועה, לא הבנתי על מה הבהלה הגדולה.
זה שהעולם האנטישמי, מסרב להביא לפיתרון בעזה, כדי להמשיך ולהציק למדינת ישראל – מילא. אבל זה שיש פה כמה יהודים מוזרים שרוצים להציק למדינת ישראל, וחושבים כמו אחרון האנטישמיים – זה כבר ממש מוזר, לא לגמרי, כי כבר ראינו שזה יכול לקרות שיש פה אנשים שבשביל להפיל שלטון מכהן מוכנים לצעוק: מרי אזרחי, סרבנות, להשבית את המשק, לדפוק את הכלכלה ואפילו להרוס למשפחות החטופים – וכל זה בגאונות המיוחדת שלהם כאילו זה לטובתם ובשבילם.
1+אז הנה, כאן בערוץ 14 לא מפחדים לדבר על כיבוש הרצועה, לא רק על כיבוש – גם על יישוב, כן כן, יישוב מחדש, כי כשגירשו יהודים לא היה מי שיצעק שזו טעות ושעוד נשלם על זה בדם, או שבעצם היה מי שצעק אבל לא היה מי שיסקר. אז הנה – עכשיו יש.
יש מי שחושב, על אף הניסיונות: לאלף, לחנך, להנדס תודעה, לעשות דמוניזציה ודלגיטמציה – ולקרא לזה הזיה משיחית. אז יש מי שחושב שכיבוש הרצועה הוא הדבר היחיד שנכון לעשות, ושדם חיילינו שמגיע להישגים מדהימים – לא נשפך כדי שמישהו יאלץ אותו לעשות זאת שוב ושוב ושוב.
1+לא, פעם אחת – מספיק! כובש – ומחזיק. להחזיר ולחשוב שזה יגמר לא בטבח – זו ההזיה המשיחית. אז אנחנו נחזיק בכל מקום שיפגעו בנו ממנו. עד שיהיה ברור לכל השכנות שלנו, שאנחנו משלמים בדם – אבל הם משלמים באדמה, כל אחד במה שהכי יקר לו, אין חינם.
