למרות התנגדות היועמ"שית: וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את ההצעה לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף לבהרב מיארה , שר התקשורת שלמה קרעי וחברי מפלגת ש"ס בוועדה התנגדו גם הם. ש"ס טענו כי אין להעביר את החוק עד להשלמת חקיקת חוק הגיוס וקרעי טען כי מדובר ביצירה של עוד תפקיד בעל כח רב, בנוסף ליועצת המשפטית לממשלה.
לפי ההצעה יועברו סמכויות היועץ המשפטי לממשלה להחליט בנושא חקירה והעמדה לדין של נבחרי הציבור (חברי הממשלה וחברי הכנסת) למעין וועדת בכירים בה יכהנו שופט בית המשפט העליון בדימוס (שימונה ע"י נשיא בית המשפט העליון), יועץ משפטי לממשלה לשעבר (שימונה ע"י שר המשפטים) וסנגור פרטי (שימונה ע"י הסנגורית הציבורית הארצית). לפי יוזמי החוק, הועדה תאזן גם את "הנטיה התביעתית המובנת של פרקליטות המדינה".
לפי יוזמי החוק, ההצעה באה לפתור את "בעיית ריכוז הכוח וניגוד העניינים המובנה לפיו מי שמייעץ לממשלה ולשריה הוא גם מי שמוסמך לחקור אותם ולהעמידם לדין פלילי". דבר זה לפי דברי ההסבר של ההצעה יוצר גם מתח מובנה בין תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לבין חברי הממשלה. וועדת הבכירים תמונה תוך 60 יום מחקיקת חוק זה.
שר המשפטים יריב לוין אמר כי ועדת השרים החליטה להעביר את ההצעות בקריאה הטרומית, "בכפוף לשורה ארוכה של תיקונים שנועדו להגדיר באופן מפורש את סמכויות היועץ המשפטי לממשלה והתובע הכללי, את דרכי מינויים, ותוך התניית קידום החוק במציאת הסדר שימנע כל חשד להקמת גוף נוסף שינהג באכיפה בררנית".
כאמור, בהרב-מיארה התנגדה לחוק וטענה כי: "הצעת חוק בעת הזו היא בעייתית בשל ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה, וניהולן של חקירות פליליות רגישות בעניינם של נבחרי ציבור. קיים אפוא חשש כבד לכך שיש בהצעות אלו כדי לקדם אינטרסים אישיים, כבדי משקל של נבחרי ציבור המצויים תחת חקירה או שהועמדו לדין, בהם ראש הממשלה". עוד טענה מיארה כי החוק מכוון "להחלשת להחלשת השמירה על העקרונות המשטריים הדמוקרטיים, לשמירה על שלטון החוק, ולהסרת מגבלות חוקיות המוטלות על השלטון".
