ביום שני ייפתח כנס הקיץ של הכנסת. מושב קצר, כשלושה חודשים בלבד אבל מלא באתגרים לקואליציה. את הכנס הקודם הקואליציה סיימה בהעברת התקציב, מהלך שמקנה לה כביכול קרקע יציבה להמשך הקדנציה, אך הכנס הקרוב מביא איתו מספר מוקשים פוליטיים לא פשוטים. המוקש הפוליטי הראשון והעיקרי לקואליציה: חוק הגיוס.
אחרי למעלה משנה וחצי של מלחמה, כשנטל המילואים כבר מורגש על כתפי הציבור חוק הגיוס מגיע לרתיחה ובתוך הקואליציה – הקרע רק מעמיק. החרדים דורשים שמעמדם של לומדי התורה יוסדר בהקדם. מהצד השני – יש מי שדורשים לחוקק חוק שיחיל שינוי דרמטי בגיוס חרדים לצה״ל.

הסיעות החרדיות אומנם לא מאיימות בהפלת הממשלה, אבל נתנו לנתניהו אשראי עד לשבועות. וגם זה ללא הבטחה למשמעת קואליציונית. כפי שדיווחנו, השבוע, בישיבת סיעת דגל התורה התקבלה החלטה שלא מאיימים בהפלת הממשלה, אבל הוחלט גם כי המפלגה רואה את עצמה משוחררת מהסיכומים ולפני כל הצבעה תהיה התייעצות עם גדולי ישראל לקבל החלטה ספציפית בלי משמעת קואליציונית.
מנגד ישנם חברי כנסת בציונות הדתית כמו השר סופר שדורשים חוק גיוס שיוביל לשינוי משמעותי בגיוס החרדים. גם יו״ר ועדת החוץ והביטחון, ח״כ יולי אדלשטיין, לא ממהר להעביר את הנוסח שהחרדים דורשים וכבר אמר כי מהוועדה בראשותו "ייצא רק חוק גיוס במספרים גבוהים, תוך עלייה בהיקפי גיוס ובסנקציות בהתאם".

הקואליציה מנסה ללכת בין הטיפות – למצוא נוסח שירצה את החרדים, לא יפיל את הממשלה – וגם ישרוד את בג״ץ. אבל ככל שהמועד האחרון מתקרב – נראה שהפשרה עוד רחוקה.
אבל חוק הגיוס הוא לא שדה הקרב היחיד של הקואליציה. לפני כשנתיים וחצי, יריב לוין שר המשפטים הודיע על שינוי מהפכני של מערכת המשפט. הרפורמה שיזם יריב לוין פתחה תיבת פנדורה, והוציאה מאות אלפים לרחובות. עכשיו, כשהאבק התפזר וההפגנות נחלשו – הקרב האמיתי מתרחש בכלל בתוך הבית. בתוך הקואליציה.

הממשלה כבר קיבלה החלטה לפטר את היועמ״שית – אבל אפילו לטובת זה, הקואליציה לא מצליחה להגיע להסכמות. הועדה שתחליט על עתיד היועמ״ש מונה נציג כנסת, אך הקואליציה לא מצליחה לבחור. שבעה מועמדים – אף אחד לא מוסכם. ישיבות ועדת החוקה לבחירת הנציג נדחות שוב ושוב.
ולא רק נציג כנסת חסר – גם שר משפטים לשעבר שיסכים לכהן בוועדה אין בנמצא. איילת שקד מסרבת. חיים רמון לא מקובל. מרידור בכלל לא במשחק. וגם המועמדים הרלוונטיים- יו״ר הכנסת אמיר אוחנה ושר החוץ גדעון שר, לא ממהרים לקפוץ על העגלה.
כשהתחילה המלחמה – הממשלה הסכימה לעצור ולהיכנס לדיאלוג. מאז רק עילת הסבירות בוטלה והוועדה לבחירת שופטים קיבלה שינוי קוסמטי – כל השאר נעצר בדרך.

גם בגזרת התקשורת – הקואליציה מבקשת לשנות סדרי עולם. וגם שם – היא נתקעת, בעיקר בגללה עצמה. שלמה קרעי וחברי כנסת מהליכוד מקדמים שורת חוקים – סגירת חטיבת החדשות של התאגיד, קיצוץ דרמטי בתקציב התאגיד, סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים, חוק הרייטינג ועוד. אבל יו”ר ועדת הכלכלה דוד ביטן, מאותו הליכוד – עוצר את הרכבת.
קרעי מנסה לקדם ועדה עוקבת ביטן, וגם ראש הממשלה כבר אמר באחת מישיבות הממשלה כי ועדת התקשורת תגיע להחלטה בימים הקרובים- אבל מאז עברו כבר לא מעט ימים. ופתרון אין. גם כאן – במקום התקדמות, הקואליציה שוב נלחמת בעצמה.
הרפורמה המשפטית וחוקי התקשורת – אמורים היו להיות הדגל של ממשלת ימין יציבה. אבל לקראת כנס הקיץ של הכנסת, מתברר שהמאבק האמיתי של הקואליציה – הוא בכלל פנימי.
