איש התקשורת עודד הורש, התייחס היום (חמישי) לחגיגות יום העצמאות ולקולות אשר קוראים לבטל אותן, והדגיש כי ביטולן ואפילו צמצום שלהן זה לא פחות מפרס לאויבים שלנו: "איך זה ייראה אצל אויבינו, אם מדינת ישראל פשוט תחליט שלא לחגוג השנה את עצמאותה?"
לדבריו, "אני לא בן למשפחה שכולה, אין לי קרוב משפחה חטוף, אז אולי אין לי זכות בכלל בתקופה המורכבת הזאת להגיד את מה שאני חושב. אבל אני אזרח במדינה, שאוהב את המדינה, שנלחם עליה, כולל במערכה הנוכחית. אז במחשבה שנייה, אולי בכל זאת יש לי איזו זכות ואולי אפילו חובה מסוימת להגיד את שעל ליבי".

איש התקשורת המשיך: "גם השנה ישנם קולות שקוראים לבטל את חגיגות העצמאות. אני יכול להבין חלק מהטיעונים. קשה לחגוג כשיש לנו חטופים, כשיש חיילים ואזרחים שעדיין לא הובאו לקבר ישראל, ובכלל, קשה לחגוג שרק לפני פחות משנתיים פקד אותנו האסון הגדול ביותר מאז קום המדינה. קשה, אבל צריך".
"אנחנו, אנשי המילואים, נלחמנו תוך סיכון חיים ממשי, כדי שעצמאותנו תישמר", אמר הרוש והוסיף: "אני אישית נפצעתי וחזרתי ללחימה, וחלק מחבריי אפילו הקריבו את חייהם בעבור העצמאות הזאת. קולות שקוראים לבטל את חגיגות העצמאות, הם כמו סכין בלב עבורנו. כאילו אומרים לנו, נכשלתם במשימתכם, אין לנו מה לחגוג".

איש התקשורת הדגיש כי ביטול חגיגות העצמאות זה מתפרש כפרס לאויבינו: "דמיינו איך זה ייראה אצל אויבינו, אם מדינת ישראל פשוט תחליט שלא לחגוג השנה את עצמאותה. לעומת זאת, איזו עוצמה זה ישדר בעולם אם נצא לחגוג אחרי כל מה שעברנו. לא על אף מה שעברנו, אלא בזכות מה שעברנו".
"כל אדם שהקריב את חייו למען המדינה הזאת, הוא זה שאפשר בגופו את המשך קיומנו כאן. חגיגות העצמאות הן לא ביטוי לשכחה, הן בדיוק ההפך. הן הכרת תודה לכל מי שבזכותו אנחנו כאן. הם מגש הכסף שעליו ניתנה לנו מדינת היהודים. כפי שכתב אלתרמן בזמן הקמת המדינה", אמר הרוש.

לדבריו, "המדינה הזאת הרבה יותר גדולה מאתנו. היא שייכת לדורות שחלמו עליה אלפיים שנים בגלות. היא שייכת למיליוני היהודים שנספו בשואה. היא שייכת למעפילים שנהרגו בדרכם לארץ. היא שייכת ללוחמי תש"ח ולכל קורבנות מלחמות ישראל ופעולות האיבה".
"כל אלו לא מתו לשווא", הדגיש הרוש והוסיף: "הם נתנו כל אשר יכלו לתת כדי שהמדינה הזאת תמשיך להתקיים, ואת זה אנחנו חייבים לחגוג. מוכרחים להיות שמח, גם אם אין חשק וקשה, ובהחלט קשה. ומי כמו משפחות השכול יעיד על החיבור הקשה הזה שבין זיכרון לעצמאות. אבל זאת הארץ שלנו. ארץ שעיצבונה וששונה הם שתי וערב בבגד יומה. חג עצמאות שמח".
