שבע שנים מפרידות בין נפילתו של שילה סימן טוב בתאונת אימונים לבין מותו של בן דודו אלעד בקרב בלבנון. השנה, ביום הזיכרון הראשון מאז נפילתו של אלעד, המשפחה מתאחדת מול המצבות עם כאב גדול וגעגוע.
בבית העלמין הצבאי סגולה, שתי חלקות קבר סמוכות הפכו בשנים האחרונות למקום מפגש קבוע של כאב, זיכרון וגאווה. בני משפחת סימן טוב הגיעו שוב, הפעם כדי לנקות, לסדר, ובעיקר – להיות קרובים לשילה ואלעד. שני בני דודים, שני לוחמים בסיירת גולני, וטרגדיה אחת גדולה
שילה סימן טוב נהרג בשנת 2018 בתאונת אימונים בגולני. שבע שנים אחר כך, בחג סוכות האחרון, נפל בן דודו, סרן אלעד סימן טוב, בהיתקלות עם מחבלים בדרום לבנון. זהו יום הזיכרון הראשון של זאב ואתי, הוריו של אלעד – והם עדיין מחפשים מילים לתאר את החלל שנפער.
לפני שנה בדיוק, ביום הזיכרון, עוד הספיק אלעד להגיע ולפקוד את קברו של בן דודו. הוא עמד שם – בשקט, נרגש. וכעבור זמן קצר נקבר לידו. מי שצעד בעקבותיהם הוא איתמר – אחיו של שילה ובן דודו של אלעד. גם הוא הפך לקצין בסיירת גולני, וגם הוא נושא על גבו את הסיפור המשפחתי הכואב הזה.
בחודשים האחרונים, איתמר וחבריו נלחמו בלבנון – ובמהלך אחד הקרבות הוקפץ לחלץ לוחמים מהסיירת. רק מאוחר יותר גילה – שזה היה הקרב שבו נהרג בן דודו, אלעד.
מאז, הוא כתב שיר שמוקדש לאחיו ובן דודו שנפלו. בבתים של שתי המשפחות, נבנו פינות הנצחה. צילומים, מדים, פתקים, ומחברת זיכרון אחת שבה נכתב משפט שתפס במיוחד את ההורים של אלעד.
גם בבית של שילה, שבע שנים אחרי, ההורים עדיין מנסים להבין איך ממשיכים. ביום הזיכרון הזה הם שבו לבית העלמין – להניח פרח, לקרוא פרק תהילים, לשיר. בני משפחת סימן טוב עומדים זקוף, עוטפים זה את זה בזיכרון ובאהבה, וזוכרים את הגיבורים שלהם – שלנו. יהי זכרם של שילה ואלעד סימן טוב ברוך.
