כתבנו בכנסת אברהם חסון מדווח הבוקר (ראשון) כי ח"כ כשמחה רוטמן תקף בוועדת החוקה את רונן בר: "ראש השב"כ היה אמור להיות פה בדיון והוא החליט על דעת עצמו שהוא לא מגיע וגם לא הודיע זאת לאף אחד, למרות שהגורם האחראי עליו אמר שיגיע".
הטענות לאכיפה בררנית והביקורת: "תשובות היועמ"שית – של GPT"
בנוסף, נציג השב"כ שכן הגיע לדיון הסוער, טען בניגוד לפרסומים נגד הארגון בראשותו של רונן בר: "לא נאסף מידע על שר או על חבר כנסת בפרשת חדירת הכהניזם למשטרה אך כן נאסף מידע ועדין יש חשש לחדירת ארגוני כהניזם למשטרה".
1+הדיון בכנסת עסק בטענות לאכיפה בררנית מצד גורמי האכיפה ופרט בשב"כ, בעקבות ההתנהלות בפרשת ק.ג.בר וקטאר. כמו כן, דובר בו על אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות ובזכות ההיוועצות עם עורך דין.
לפני הדיון, רוטמן שלח לגורמים המקצועיים שזומנו מסמך נוקב ובו עשרות שאלות עליהן ידרשו לענות. השאלות עליהן נדרשו היועמ"שית, פרקליט המדינה, ראש אגף החקירות והמודיעין, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה לענות הן בנושאי אכיפה בררנית בתחום ההדלפות, פגיעה בחופש העיתונות, פגיעה בזכות ההיוועצות עם עורך דין וכמובן בנוגע לחקירה הנוכחית בפרשת ק.ג.בר ואיש השב"כ א'.
1+המסמך בן 43 הסעיפים, מכיל שאלות נוקבות בנוגע להתנהלות הגורמים בפרשיות האחרונות ובפרשיות דומות. כך למשל, שאל יו"ר ועדת חוקה את הנוכחיים מדוע למרות הפניות של ראש הממשלה, יו"ר הכנסת וגורמים נוספים ליועמ"שית בנוגע לחקירת הדלפות מסוימות זכו להתעלמות, לעומת פרשות אחרות.
בנוסף, רוטמן דורש מהנוכחים התייחסות מעמיקה בנוגע לפרשת ק.ג.בר סביב מעצרו של איש השב"כ א'. בין היתר, שאל מי קיבל את ההחלטה על פתיחת החקירה, האם ראש השב"כ מעורב אישית בחקירה, ואם כן מדוע אין בכך ניגוד עניינים אישי, וכיצד לדעתם אמור לפעול גורם בתוך הארגון אם רואה שראש השירות עושה שימוש פוליטי בכוח המשרה.
