accessibility-icon
share-icon
צילום: באדיבות המשפחה
צילום: באדיבות המשפחה

נלחם תחת אש: סיפורו של בן שמעוני הי"ד שחזר לתופת כדי להציל אחרים

דור אזרד

דור אזרד

ב אייר ה'תשפה (30.04.25)

2

7

like

1

dislike

גיבור ישראל בן שמעוני הי"ד נרצח לאחר שחזר שוב ושוב להציל אנשים ממסיבת הנובה • בריאיון מצמרר שערכנו עם אחיו, אבינועם שמעוני, הוא שיתף כיצד המשפחה מתמודדת עם האובדן, מה הזיכרונות העזים שלו מבן, ומה המסר שהוא רוצה להעביר לעם ישראל: "תהיו טובים - כמו שבן היה" | הריאיון המלא


עם ישראל מציין היום את יום הזיכרון ובין אינספור מעשי גבורה שיצר העם הזה מאז השבעה באוקטובר, יש סיפור אחד שנגע בלב של כולנו. סיפורו של גיבור ישראל, בנימין (בן) שמעוני הי"ד, שיכול היה להינצל, אבל בחר שוב ושוב לחזור לשדה האש כדי להציל את חבריו – ואנשים שלא הכיר.

maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה

בן שמעוני הי"ד היה בנם הבכור של פנינה ורפי שמעוני, שהגיע לאחר מאמצים רבים מצידם להביא ילדים לעולם. לבן היו שני אחים צעירים ממנו, אבינועם וחי בעל צרכים מיוחדים. המשפחה גדלה ביישוב דוגית בגוש קטיף, ליד הים עד ההתנתקות.

בשבעה באוקטובר, בן השתתף בפסטיבל נובה, וכשנפתחה מתקפת הטרור, הצליח להימלט. אבל לא נשאר רחוק – חזר שלוש פעמים לשטח המסוכן והציל 13 אנשים. בפעם השלישית, נרצח יחד עם גאיה חליפה הי"ד, בעוד אופיר צרפתי נחטף ונרצח מאוחר יותר. רומי גונן, שהייתה עימם ברכב, נחטפה גם היא וחזרה מהשבי לאחר 471 ימים.

maximize-image
images-count8+
בן שמעוני הי"ד ורומי גונן שחזרה משבי חמאס | צילום: באדיבות המשפחה

מאז, דמותו של בן הפכה לסמל: פניו צוירו כגרפיטי ענק בתל אביב, רכבו מוצג באתר ההנצחה בתקומה, והוא זכה באות נשיא המדינה לגבורה אזרחית.

בריאיון מרגש שהעניק אחיו, אבינועם שמעוני ל-C14, הוא חושף את ההתמודדות היומיומית, הקשר עם הניצולים, והחיים שלפני ואחרי הטרגדיה.

• איך אתם כמשפחה מתמודדים עם האובדן מאז השבעה באוקטובר?

"כל החיים שלי השתנו. הפכתי להיות מנכ"ל המשפחה. אני היום בחזית, אני זה שמתעסק עם כל ההנצחה, הרשתות, האינסטגרם של בן. פונים אליי המון – אמנים, מורים, תלמידים. אפילו יחידת הוראה שבנו בשיתוף איתי נלמדת היום בבתי ספר. יש לנו קבוצת וואטסאפ שנקראת 'חמ"ל בן', שהייתה בזמן שחיפשנו אותו, ועכשיו היא מרכז ההנצחה".

"בנוסף, היום אני משמש כאפוטרופוס של חי, אחי התאום בעל הצרכים המיוחדים. היום אני מבין שלא יהיה לי שותף בטיפול שלו בהמשך החיים. בן כל כך חסר לו מקווה שהוא ילמד לחיות עם זה בהמשך".

maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה

• מה הכי זכור לך מהרגעים האחרונים שבהם שמעת או ראית את בן?

"השיחה האחרונה הייתה בבוקר של השביעי לאוקטובר. הוא נשמע רגיל, אמר שהוא בדרך לבאר שבע. אמרתי לו – יופי שניצלת, תאסוף את אמא ואת חי ותבואו אליי לצפון. הוא סיים את השיחה במילים – החברים שלי עדיין שם, אני צריך לראות מה אני עושה".

"לא חשבתי לרגע שהוא באמת חוזר. בדיעבד גיליתי שזה היה כבר בתוך אחד ממסעות החילוץ, שהוא תחת אש. הוא פשוט שמר עליי ולא רצה להבהיל אותי".

maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה

• איך היה הקשר שלך עם בן לפני המלחמה?

"היינו קרובים אבל גם רבים לא מעט כמו כל אחים אוהבים. דווקא בחודשים האחרונים שלפני השבעה באוקטובר הוא בא אליי הרבה. כאילו משהו בו ידע שצריך להספיק עוד זמן ביחד. שבועיים לפני שהוא נרצח נפגשנו במקרה, חיבוק קצר של מזל טוב. סיפרתי לו שהוא הולך להיות דוד, ביקשתי שישמור בסוד. הוא לקח את הסוד הזה איתו".

• מה עוזר לך לקום בבוקר ולהמשיך את השגרה?

"לצערי אני עוד לא חזרתי לשגרה. פוניתי מהבית, עזבתי את העבודה, הלכתי למילואים בצפון. מה שמחזיק אותי – זו המשפחה שיצרתי עם אשתי והבת שלי. היא האור בתוך כל החושך".

maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה

• אתה מרגיש שהמדינה או החברה הישראלית נמצאים שם בשבילכם?

"מהעם אנחנו מקבלים חיבוק עצום. מהמדינה – פחות. ההורים מקבלים את מה שמגיע להם כחוק, אבל אחים שכולים – כלום. זה הזוי. הרבה מאיתנו הפכו לעוגן של המשפחה, זה דורש הרבה. מקווה שיום אחד זה ישתנה".

• האם יש משהו שאתה רוצה שהציבור ידע על בן – מעבר למה שכבר פורסם?

"שבן השאיר אחריו משפחה שלמה – הורים, אחים, אח עם צרכים מיוחדים, סבתא שקברה את הנכד שלה. אנחנו לא מחפשים את אור הזרקורים – רק שיכירו את הסיפור שלו, שייקחו ממנו השראה".

maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה

• איך אתה מתמודד עם הידיעה שבן בחר לחזור כדי להציל אחרים – ושילם על כך בחייו?

"היה לי קשה עם ההחלטה שלו לחזור לשטח האש. בהתחלה כעסתי קצת כי הוא לא חשב על עצמו ועל האוהבים שלו בבית. אבל היום – אני חש גאווה. הוא הבין שאם הוא לא יעשה את זה, אף אחד לא יעשה. היה בו משהו לא מובן מאליו. אני יודע שהוא שומר עלינו מלמעלה".

• האם אתה שומר על קשר עם רומי גונן, שניצלה בזכותו או עם שאר הניצולים?

"אני בקשר עם חמישה מהם, כולל רומי גונן. לא לוחץ עליהם – הם עברו טראומה. אבל הם תמיד איתנו באירועי ההנצחה. הם חלק מהמשפחה. הם המתנה שבן השאיר לנו".

maximize-image
images-count8+
רומי גונן באיחוד עם אמה | צילום: דובר צה"ל

• מה אתה מרגיש כשאתה רואה את ההנצחות של בן – בין אם ברשתות, בטקסים או במפגשים?

"זה מרגש, זה כואב. זה כל הזמן בלב. אני לא יכול לשכוח אותו. כל תמונה, כל כתבה – זה כמו לראות אותו שוב. החיוך שלו, הרגעים המרגשים, כל מה שהיה. יש ימים שאני לא מצליח להירדם מהכאב, ימים אחרים אני פשוט מתמלא בגאווה".

maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה

• אם היית יכול לומר לו משהו עכשיו – מה זה היה?

"הייתי אומר לו שאני אוהב אותו ומתגעגע. שהוא איתי כל הזמן. שהלוואי והיינו יותר ביחד. הייתי מספר לו על אלמה, האחיינית שלו. ושואל אותו האם הוא גאה בי".

• מה המסר שלך לעם ישראל?

"תהיו טובים. פשוט תהיו טובים. כמו שבן היה. הוא חילץ אנשים בלי להסתכל אם הם יהודים או ערבים, דתיים או חילונים. אחדות, אהבת חינם, ערבות הדדית – זה מה שהוא מייצג. תהיו בן".

הכתבה נערכה לזכרו של גיבור ישראל, בן בנימין שמעוני הי"ד
maximize-image
images-count8+
צילום: באדיבות המשפחה
עקבו אחרינו גם ב-Google News