צריך לומר זאת בפה מלא: לא היה בהיסטוריה אירוע כמו השואה. היו פוגרומים, היה טבח נורא, אבל לא היה שום דבר כמו השואה. לא הייתה שיטתיות כזו של השמדה. לא הייתה כזו התמדה לאורך שנים. לא היה מספר בלתי נתפס כזה – שליש מהעם היהודי שנרצח.
אסור לנו להשוות, גם לא את הקשים שבאירועים, למה שאירע בשואה. אבל לצערנו, כמו הנאצים – יש גם היום. הטבח הנורא בשבעה באוקטובר הזכיר לנו שיש עדיין בני אדם שיכולים להפוך למפלצות. אנשים שצועדים בינינו, עם תארים מהאוניברסיטה, עם משפחות, עם ילדים – מאבדים צלם אנוש. רוצחים ילדים, אונסים נשים, טובחים בזקנים – באכזריות, באדישות.
3+בביקור במחנה מיידנק, שראינו אתמול, ראיתי שבתוך מבנה המשרפות, ממש שם, הייתה אמבטיה. אמבטיה עבור החיילים הגרמנים, שהתקלחו לפני שחזרו הביתה לאשה והילדים מעוד "יום עבודה". אכזריות כזו לשבת באמבטיה ולראות יהודי נשרף. כמו מחבלי הנוח'בה, שביד אחת שוחטים יהודי, וביד השנייה שולחים להוריהם בגאווה הודעה: "תראו כמה יהודים רצחתי". משפחות שמעודדות רצח, שטופי שנאה, חסרי מצפון, נעדרי מוסר.
השואה לימדה אותנו, כמו גם הטבח בשבעה באוקטובר, שהאדם מסוגל להגיע לתחתית השפל האנושי. אך דווקא מתוך התהום הזו – אנחנו גם למדים על גדולת האדם. כשראיתי אתמול את גדי מוזס, קית סגל, ושורדי שבי נוספים מסתובבים בין ביתני המחנה כחלק מהמשלחת שלנו וההסתדרות הציונית למצעד החיים הלב התמלא התרגשות.
3+גדולת הנשמה היהודית. הגבורה. שמירת צלם האנוש בתנאים הבלתי אפשריים. האמונה. התקווה. השפיות. אני רואה את סבא שלי ניצול שואה שאיבד רבים מבני משפחתו במחנות ההשמדה. קם מתוך החשכה, עולה לארץ מתגייס לשירות משמעותי בצבא, מקים משפחה לתפארת, עסוק בלעשות טוב לאחר ולהוסיף אור במדינה שלנו.
שני שלישים מלוחמי תש"ח היו שורדי שואה. הם קמו מן העפר, אחזו בנשק, ונלחמו על תקומתה של מדינת ישראל. רבים מהם נפלו. מאין הכוח הזה של שורד שואה, שאיבד את כל משפחתו – לקום ולבנות מחדש? מאין העוצמה של שורד שבי, לשוב מהתופת ולהקים את היישוב שלו מחדש ? לפקוח את העיניים – ולהצמיח תקווה?
3+זוהי גבורת האדם. אצילותו. יופי נפשו. כמו השואה – לא היה. לא נשכח. לא נסלח. אבל משימת חיינו היא למחות את הרוע, לבער את המפלצתיות שצצה שוב ושוב בכל דור ודור. ולהעצים את האור של השורדים, של הגיבורים, של אלו ששומרים על אנושיותם גם כשנדמה שהעולם שוכח.
סיפרתי בכניסה למיידנק לקית' סגל שאני וחברי נלחמנו בעזה ועברנו בית בית בסיכון חיינו כדי להשמיד את חמאס ולחפש אותו ואת חבריו. ואין מרגש מלראות אותו צועד יחד בגבורה עם דגל ישראל מונף אל על.
3+שלא כמו אז, היום יש לנו מדינה וצבא, שלא כמו בימי הגלות והשפל, אנחנו היום חזקים ומאוחדים. יש לנו את היכולת להילחם ולנצח, לבנות ולהבנות. לחנך דורות חדשים לאמונה, למסירות, לגבורה. לגדל ילדים שיאחזו באור של העם היהודי – ויסלקו את חשכת הלילה.
