כמדי שנה, יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתח בעצרת הממלכתית המרכזית במוזיאון יד ושם במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה והרבנים הראשיים, במהלכה מדליקים ניצולי השואה ובני משפחותיהם שש משואות המייצגות את ששת המיליונים שנספו. השנה, הדליקו את המשואות אריה דורסט, מוניקה ברזל, פליקס סורין, רחל כ"ץ, אריה רייטר, וגד פרטוק.
רחל כ"ץ לבית לאופמן נולדה ב-1937 באנטוורפן שבבלגיה למשפחת מהגרים, והייתה הבת השנייה מארבעה ילדים. ההורים פייגע-ציפורה ובנימין היגרו לבלגיה מבוקובינה שברומניה. פייגע היתה תופרת ובנימין היה סוחר וזגג.
1+במאי 1940 כבשו הגרמנים את בלגיה, וביוני 1942 נעצר האב בנימין ונשלח למחנה עבודה בצרפת – משם הועבר למחנה המעבר מכלן שבבלגיה וגורש לאושוויץ-בירקנאו, שם נרצח בנובמבר 1942.
האֵם פייגע נשאה בעול הפרנסה וההישרדות, בעודה מטפלת בארבעה ילדים קטנים, וכאשר הם עוברים בין דירות מסתור. שכנתם באחת הדירות, מריה לובן, סיפקה להם מסמכים מזויפים וסייעה להם בעריכת קניות בשל חשש לצאת מהדירה. כשגברו סריקות הגרמנים, העבירה לובן את רחל ואת אחיה לדירתה ולאחר מכן מצאה לרחל ולשניים מאחיה מסתור במנזר ליד אנטוורפן. לימים זכתה לובן באות חסידת אומות העולם הודות לפעולותיה לסיוע למשפחה.
1+לאחר מספר חודשים הוצאו רחל ואחיה מהמנזר בשל סכנת פשיטה של הגסטפו. הם חזרו לאנטוורפן וחיו עם אמם בדירת מסתור תחת זהות בדויה, בתמיכת אנשי קשר מהמחתרת הבלגית, עד שחרור בלגיה בספטמבר 1944.
לאחר המלחמה למדה רחל בבית הספר "תחכמוני", ובמקביל סייעה בפרנסת המשפחה. בשנת 1957 עלתה לישראל, נישאה והקימה משפחה. בשנת 2000 הצטרפה רחל לעמותת יש- ילדים ויתומים ניצולי שואה, וכיום היא יושבת ראש עמותת "עמך" הפועלת לתמיכה בניצולי השואה ובבני הדור השני.
לרחל ולשמואל שני ילדים ושלושה נכדים.
