הוא נולד בירושלים בשנת 1895, בן למשפחת נחמה – בנם של מורדכי ואלגרה נחמה. גדל בליבה של שכונה ספרדית שורשית בעיר העתיקה. שמו היה יעקב, ובבגרותו הפך לרב אהוב ובעל שיעור קומה. בשנת 1931 נשלח מטעם הסוכנות היהודית לכהן כרב הראשי של יהדות קורפו – אי יווני ובו קהילה יהודית עתיקה שחיה בו מאות שנים.
הרב נחמה נקלט במהרה בקהילה. הוא לימד עברית, חינך על פי התורה והמסורת, וניהל חיי קהילה מלאים. באחת התמונות שנותרו מאותה תקופה הוא נראה בגלימת רבני האי, נושא תפילה לשלום החיילים היוונים לפני צאתם לקרב – רגע נדיר שמנציח את מעמדו בקהילה ומחויבותו לכלל.
5+באפריל 1941, כבש צבא איטליה הפאשיסטית את קורפו, אך האיטלקים לא הבחינו בין יהודים לגויים, ולא נקטו שום פעולה נגד היהודים. באוקטובר 1943, הצבא הנאצי כבש את האי. יחידות הס"ס הורו ליהודים להירשם בספר מיוחד, ולהתייצב בפני פקיד בעיריית קורפו שלוש פעמים בשבוע. כמו כן, הוטל על היהודים מס כבד, כדי לממן את צרכיהם של הגרמנים.
ביוני 1943 שינתה המלחמה את פני האי לחלוטין. הגסטפו הגיעו לקורפו וב־9 לחודש הורו לכל יהודי העיר להתכנס בכיכר המרכזית. משם הובלו אל המבצר העתיק – שנכבש עבורם לבית סוהר. באותו יום נגזלו מהם חפציהם, מפתחות בתיהם – וזהותם. בתיהם נבזזו כבר בשעות הראשונות למאסר.
חמישה ימים לאחר מכן, ב־14 ביוני, הועלו הגברים וחלק מהנשים לספינה שהובילה אותם לפיראוס, ומשם הוסעו למחנה חיידרי. בתנאים קשים ובלתי אנושיים נדחסו לקרונות בקר – ברכבת שיצאה לדרכה האחרונה, לעבר אושוויץ־בירקנאו.
5+על פי עדויות של שורדים, הרב יעקב נחמה – שהחזיק בדרכון מנדטורי כיליד ירושלים – קיבל הצעה לעזוב את האי עוד טרם הגירוש. בני הקהילה שהבינו את הסכנה הציעו לו לנצל את אזרחותו ולחזור לארץ ישראל. אך הוא סירב והתעקש לעלות יחד עם בני קהילתו אל הרכבות. כך, בידיעה גמורה על הסכנה, בחר הרב להישאר עם הקהילה עד הסוף.
כשהרכבת הגיעה לאושוויץ, הורדו ממנה כ-1,700 יהודים מקורפו. מתוכם, 1,600 נשלחו מיד לתאי הגזים. בתוך שבועיים – קהילה יהודית בת מאות שנים חדלה מלהתקיים. הרב יעקב נחמה, יחד עם אשתו, תלמידיו ובני קהילתו – נרצחו כולם ב-29 ביוני 1944.
5+לרב יעקב לא היו ילדים. בארץ ישראל בני משפחתו לא ידעו מה עלה בגורלו. מספר שנים לאחר תום המלחמה, כמה ניצולים מקורפו עלו לירושלים, נכנסו במקרה למספרה בעיר – ושם ראו תמונה מוכרת תלויה על הקיר. "זה חכם יעקב שלנו", קראו מיד. בעל המקום היה אחיו הצעיר – הרב משה נחמה ששאל את השורדים מה עלה בגורל אחיו.
השורדים סיפרו למשה על האפשרות שקיבל הרב יעקב לעזוב את האי ולהינצל ועל ההחלטה שלו להישאר ולא לעזוב את בני הקהילה שכל כך אהב. כך, ברגע אחד, מתוזמן משמיים, העובדה שבני המשפחה ניסו להתכחש אליה אומתה – הרב יעקב נרצח בשואה.
משה, אחיו הקטן של הרב יעקב, אהב אותו אהבת נפש. הידיעה על מותו של אחיו הגדול זעזעה את עולמו. הוא החל להקדיש את חייו לחסד, צדקה ולימוד תורה – אך גופו לא עמד בצער. מספר שנים לאחר מכן, בעודו בשנות ה־40 לחייו, נפטר משה משברון לב.
5+לפני מותו של משה, הלכה לעולמה גם אמם, אלגרה. בשל גילה המתקדם, המשפחה לא סיפרה לה על רצח בנה. ביום מותה ביקשה לראות את כל בניה, והתעקשה שיביאו גם את יעקב. בני המשפחה הביאו לה את תמונתו. היא חיבקה אותה אל ליבה – וכך, כשהיא אוחזת בדיוקנו, החזירה את נשמתה לבורא.
הסיפור של הרב יעקב נחמה כמעט ונשכח – עד שגילוי מקרי בעיר הולדתו חשף דמות של מסירות נפש מהגבוהות שנרשמו בשואת יהדות יוון: רב צעיר, שיכל להינצל, אך בחר שלא לנטוש. מנהיג שהלך עם קהילתו עד הסוף. לא רק סמל של גבורה – אלא של אהבת ישראל, אחריות, מנהיגות יהודית וקדושה.
5+לזכרו של הרב יעקב נחמה הי"ד, שנרצח באושוויץ יחד עם רעייתו וקהילתו – דוד של סבתי שלומית סימן טוב, בת הרב משה נחמה זכרונם לברכה. את סיפור חייו וגבורתו שמעתי מסבתי שלומית ע"ה, שגילתה לי כיצד אחיו האהוב של אביה בחר להישאר עם קהילתו ולמות עמה – באמונה ובנאמנות שאין לה קץ. השם יקום דמו.
