בעקבות מקרה חצבת שאובחן לאחרונה אצל נוסע ששב מארה"ב, ד"ר ולרי פיכמן, מנהל המחלקה לרפואת משפחה ואחראי על תחום רפואה ראשונית במאוחדת מחוז דרום, הסביר בשיחה עם C14 על המחלה ועל הסיכון הגבוה להידבקות באוכלוסייה שאינה מחוסנת: "החצבת מדבקת מאוד – יש סיכון של כ־90% להידבקות בקרב מי שבא במגע עם חולה".
מהי מחלת החצבת וכיצד היא מתפשטת?
"החצבת היא אחת מהמחלות הזיהומיות השכיחות בעולם הנגרמת על ידי נגיף מורבילווירוס אשר תוקף את המערכת החיסונית. למרות שקיים חיסון יעיל נגד המחלה, היא נחשבת עד היום למחלה נגיפית מדבקת ביותר, בעיקר לאוכלוסייה לא מחוסנת שבמידה ובאה במגע עם חולה, יש סיכון של 90% להדבקה.
תהליך ההדבקה מתבצע על ידי מגע ובאמצעות שאיפה של רסיסי הפרשות מדרכי הנשימה העליונות של אדם חולה, למשל שיעול, התעטשות, או כל מגע טיפתי אחר".

מהם הסימנים הראשונים שיכולים להעיד על הידבקות בחצבת – ומתי יש לפנות לרופא?
"הסימנים הראשונים למחלה יכולים להתבטא בהופעת חום גבוה, תפרחת עורית, שיעול, נזלת, חולשה כללית וחוסר תפקוד כללי של הגוף.
יש לציין כי רוב האוכלוסייה בישראל מחוסנת לנגיף – כלומר קיבלה את שתי מנות החיסון המקובלות, כאשר המנה הראשונה ניתנת בגיל שנה ומונעת תחלואה ב93%, והמנה השנייה ניתנת בגיל שש ואז ההגנה עולה ל97%. החיסון שניתן בישראל מכיל תרכיבים נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח ומחזיק לאורך כל החיים. כתוצאה ממתן החיסון, רמת הנוגדנים בגוף עולה, וזה מה שמונע הדבקה בנגיף.

אם מרגישים את אחד מהתסמינים הנ"ל ובמידה ומדובר באדם שלא מחוסן, בדגש על ילדים שהם אוכלוסייה רגישה יותר שכן מערכת החיסון שלהם עדיין לא מפותחת מספיק כמו של אדם מבוגר, יש לפנות באופן מידי לייעוץ רפואי".

עד כמה חצבת מדבקת – וכמה זמן חולה נחשב מדבק לאחר ההדבקה?
"חצבת היא מחלה מאוד מדבקת, אבל יחד עם זאת, היא לא ניתנת לטיפול באופן ישיר, אלא הטיפול הוא אך ורק בסימפטומים של המחלה.
למחלה יש תקופת דגירה, כלומר הזמן בין הידבקות בנגיף לבין התפרצות התסמינים. תקופת הדגירה במחלת החצבת נעה בין 7-18 ימים, כאשר ברוב המקרים זה נע בין 7-12 ימים. לאחר תקופת הדגירה מופיעים כבר סימנים ראשונים, סימני הצטננות, נזלת, דלקות בלחמיות העיניים, תפרחת, אודם בעיניים, חום גבוה וכו'.
מה שמאפיין את המחלה הם כתמים ברירית הפה, לא תמיד שמים לזה לב, אבל זה אחד התסמינים שיכולים להצביע שאכן מדבור בחצבת. החולים במחלה יכולים להדביק אחרים החל מארבעה ימים לפני הופעת התסמינים ועד ארבעה ימים לאחר מכן".

| צילום: קאנבה
מי נמצא בסיכון הגבוה ביותר להידבק – ילדים? מבוגרים שלא חוסנו? מטופלים מדוכאי חיסון?
"מי שנמצא בסכנה להידבק במחלה, אלו בעיקר אנשים שלא חוסנו בעבר כנגד הנגיף וילדים, שכאמור יש להם מערכת חיסונית חלשה יותר שטרם הספיקה להתפתח כמו מערכת חיסונית של אדם בוגר ולכן הם רגישים יותר".
מה צריך לעשות אדם ששהה בטיסה או במקום ציבורי עם חולה חצבת ולא בטוח אם חוסן?
"דבר ראשון שצריך לעשות זה להסתכל בפנקס החיסונים ולראות האם האדם חוסן למחלה. במידה וכן אין צורך לדאוג, אולם אם האדם לא חוסן למחלה בעבר ונחשף לחולה חצבת בסביבתו, יש להתייעץ בדחיפות עם רופא זיהומולוג לצורך אבחנה והמשך טיפול".

האם מי שקיבל חיסון בילדותו עדיין מוגן? יש צורך בבדיקת נוגדנים או חיסון חוזר?
"מי שקיבל בעבר את שתי מנות החיסון, אין צורך בהתחסנות נוספת למחלה, שכן החיסונים מחזיקים לאורך כל החיים ומונעים ב-97% את ההדבקה במחלה".
מה ההבדל בין תסמיני חצבת לבין תסמינים של שפעת או וירוסים עונתיים אחרים?
"כמעט ואין הבדלים מהותיים בין חצבת לבין מחלות ויראליות אחרות, למעט תפרחת וכתמים בחלל הפה שאופייניים לחצבת וגם הם לא תמיד מופיעים".

מהם הסיבוכים האפשריים של חצבת – ועד כמה הם נפוצים?
"הסיבוכים בקרב אלו שלא חוסנו בעבר הם דיי גבוהים, בעיקר ילדים שטרם מלאו להם חמש שנים, מבוגרים שכלל לא התחסנו, נשים הרות ומדוכאי חיסון. ישנם כמה סיבוכים אפשריים שעלולים לקרות כתוצאה מהמחלה, כאשר הנפוצים שבהם הם: דלקת ריאות, שלשולים ודלקת אוזניים בפעוטות. חלק מהסיבוכים עלולים לגרום לעיתים גם למוות. חשוב לציין כי בישראל נדיר לראות סיבוכים אלו, מאחר ורוב האוכלוסייה מחוסנת, וזאת בניגוד למדינות אחרות שבהם נראה את המקרים האלה יותר".
