בימים האחרונים התמקדה התקשורת הישראלית בלחץ שהופעל על ראש הממשלה בנימין נתניהו להישאר בארץ ולהתמודד עם עדותו בנושאים שוליים – החל מהודעה מ-2016 ועד סקרים של נפתלי בנט. גלי בהרב-מיארה, יהודית תירוש ורבקה פרידמן-פלדמן עמדו מאחורי הכותרות וההדלפות מהפרקליטות, אך הבוקר השתנה סדר היום.
כרגע איראן הפכה לנושא המרכזי, והיא תעמוד בראש סדר העדיפויות של נתניהו בפגישתו עם הנשיא דונלד טראמפ בבית הלבן. המפגש הזה אינו שגרתי. עם נחיתתו בוושינגטון, פתח נתניהו בשיחות עם שר המסחר האמריקאי על נושא המכסים, וכעת הוא נערך לפגישה משמעותית עם טראמפ.
1+המזרח התיכון נמצא בנקודת מפנה, והשאלה היא איראן: האם יושג הסכם שימנע ממנה נשק גרעיני, גם אם פחות נוח לישראל, או שתתממש האופציה הצבאית? תנועת הכוחות האמריקאית לאזור – מפציצי B2, נושאות מטוסים ומערכות הגנה בישראל – מעידה על הכנה לכל תרחיש.
ישראל לא תקבל גרעין איראני, אך תוכל להסכים להסכם שישרת את האינטרסים שלה – בתנאי שהיא תהיה מעורבת בו באופן מלא. בניגוד לעידן אובמה, שבו הושג הסכם מאחורי גבה, הממשל הנוכחי מבין שישראל היא שחקן מפתח. בוושינגטון מודעים לכך שגרעין איראני הוא איום בלתי נסבל, וזו הסיבה להזמנה הדחופה של נתניהו.
1+במקביל, איראן מאיימת על הסעודים, הקטארים והאמירויות בשריפת שדות נפט, מה שיוביל לעליית מחירי האנרגיה ולהחרפת הכאוס העולמי, יחד עם המכסים של טראמפ והתנודות בבורסות. למדינות המפרץ יש השפעה גדולה, עם השקעות של מאות מיליארדי דולרים בארה"ב, וטראמפ לא יאפשר לאיראן לסכל את התוכניות הכלכליות שלו. נתניהו יצטרך לתמרן בין האינטרסים הללו, אך ברור שכל הסכם לא יהיה דומה לזה של אובמה.
בישראל העדות של נתניהו הפכה לכלי להסיט את תשומת הלב ממשימותיו הלאומיות. הלחץ של בהרב-מיארה והמערכת המשפטית נתפס כחלק מניסיון הפיכה שלטונית, שמטרתו לערער את ממשלת הימין. בזמן שנתניהו פועל מול טראמפ להבטחת ביטחוננו, יש מי שמעדיף להכשיל אותו מבית – מהלך שפוגע בכולנו.
הפרשנות נכתבה על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר".
