צה״ל מפרסם הערב (חמישי) את תחקיר מסיבת הנובה שהתקיימה בחניון רעים, אירוע הטבח הגדול ביותר מאז קום המדינה. התחקיר קובע כי צה״ל כשל בהגנת התושבים בנגב המערבי. 378 אזרחים נרצחו בטבח הזה, 171 מהנרצחים נרצחו במתחם הנובה, 207 נרצחו במקומות אחרים לאחר שנמלטו ולא הצליחו להציל את חייהם.
34 אנשי כוחות הביטחון נרצחו בטבח – 16 מהם חיילי צה״ל, 16 מהם שוטרים, שניים מהם אנשי שב״כ. התחקיר קבע כי 20 מהם לחמו במחבלים בגבורה רבה. בנוסף לנרצחים, 44 מהם נחטפו לרצועת עזה, 17 מהם עדיין מוחזקים בשבי.
במסיבה השתתפו 3500 איש מתוכם 3000 חוגגים, 400 אנשי צוות, 31 שוטרים בתפקיד ועוד 75 מאבטחים לא חמושים.
4+אישור המסיבה
פרק אישור המסיבה בנובה הוא הפרק המרכזי – על פי התחקיר צה״ל אישר ביטחונית את המסיבה ומשטרת ישראל העניקה רישוי לאירוע, אבל התחקיר מעלה כמה סימני שאלה בעיתיים באשר להליך קבלת האישור. מסתבר כי באותו מתחם התקיימה מסיבה שהחלה יומיים קודם לכן באותה מתכונת ומסיבת הנובה נשענת על אישור המסיבה הראשונה. בין שתי המסיבות הייתה הפסקה של 10 שעות והיא מקבלת אישור להתקיים עד ה-6 באוקטובר.
בתחקיר עולה כי מארגני המסיבה מבקשים אישור להאריך את מסיבת הנובה עד ה-7 באוקטובר, כאשר חמישה ימים קודם לכן אוגדת עזה והחטיבה הצפונית מתנגדים לאישור המסיבה בעקבות דילול הסד״כ ועומס מבצעי. מארגני המסיבה מבקשים לבחון את האישור ובשיח בתוך צה״ל הוחלט לאפשר לקיים אותה למרות שאין מספיק כוחות בגזרה בגלל שצה״ל נמצא בהדממה.
4+התחקיר קבע כי עלו מספר פערים חמורים בהכנות הצבאיות לקראת המסיבה: למשל, לא בוצעה הערכת מצב ממוקדת למסיבה, לא בוצעה התאמה ביטחונית בין קיום המסיבה לבין הפעולות הצבאיות בשטח, עובדת קיום המסיבה לא הועברה לכוחות בשטח ואולי הסעיף החמור ביותר הוא שלא הוצב איש קשר קבוע של צה״ל בחפ״ק המשטרתי – אם היה אחד כזה, הוא היה יכול להתריע לאוגדה ולפיקוד מה קורה בשטח הנובה.
לצד זה, התחקיר מאשים את העיוורן המטכל״י בכשל להגן על החוגגים במסיבה ולא את ההתנהלות בשטח.
גם כאן צה״ל מצייר ציר זמן על מה שהתרחש בבוקר הטבח. לאחר הפעלת האזעקות בשעה 06:29, מתקבלת החלטה במסיבה לפנות את החוגגים. בשעה 07:35 מפקד המשטרה במקום כורז למבלים לעזוב את המקום ומכאן מתחילה שרשרת של אירועים קשים.
4+עד השעה 7:00 נכנסים לתוך שטח ישראל 1200 מחבלים מול 746 לוחמים בכל הגזרה, אוגדת עזה מנוטרלת, המפקדות נכבשו, מערך הקשר מנוטרל, כל מערך הפיקוד והשליטה קורס. המסיבה בנובה כלל לא נמצאת בתמונת המצב של הפיקוד.
כל המפקדים והלוחמים מהאוגדה שיוצאים לכיוון המסיבה נהרגים בדרך או נופלים בשבי, חלקם נתקלים במחבלים בצירים ורובם הגדול בכלל לא מגיע לנובה.
בזמן הזה מחבלים נוספים חודרים וכך נוצרת משוואה קטלנית, בעוד שסד״כ הכח הלוחם נשחק, סד״כ המחבלים הולך וגודל.
4+בין השעות 11:00 לשעה 13:00 יש בשטח יותר מ-5,000 מחבלים. מסיבת הנובה לא הייתה בתוכניות של חמאס, והם מגלים עליה רק במקרה.
הכוח הצבאי הראשון המשמעותי שמגיע לנובה מגיע רק בשעה 11 בבוקר, ארבע שעות לאחר תחילת המתקפה.
מרגע זה אנשים רצים לרכבים ומתחילים בהימלטות. עשר דקות עוברות והמחבלים מתחילים טבח בצירים, שגורם לחסימת חלק מהם וקושי רב להימלט מהמקום.
חלק מהנמלטים מגיעים לצירים בהם יש טבח ועושים פרסה חזרה למתחם, כאשר הם לא יודעים שגם שם יש מחבלים רבים.
בשעה 7:10 אחד ממארגני המסיבה מדווח לקצינת פיקוד העורף כי 90 אחוז מהמבלים נמלטו.
בשום שלב צה״ל והמשטרה לא מדברים ביניהם, אין שום תקשורת בין הגופים ותיאום פעולות.
בשעה 8:00 בין 100-110 מחבלים מגיעים מנוצארת לנתיבות, על גבי 14 טנדרים, שני אופנועים ואמל״ח כבד הכולל מקלעים, רובי סער, מטולי אר פי ג'י ורימונים רבים, אך הם טועים במסלול ומגיעים במקרה לנובה. בדרך, המחבלים מזהים מטרות ברכבים ובמיגוניות, עוצרים, טובחים, חוטפים וממשיכים.
4+המחבלים מגיעים לנקודת החסימה הצפונית שם יש מאמצי פינוי רבים של המבלים. המחבלים מבינים שנמצא מולם המון ועשרות מהם מתחילים בטבח אכזרי מול מספר שוטרים ומאבטחים שנמצאים רק עם אקדחים אישיים.
בגלל העיוורון וחוסר השליטה, רק בשעה 10:00 בבוקר מתקבל מידע בחטיבת המבצעים מה קורה בנובה – אך בשעה זו תוצאת הטבח כבר סופית.
גם התחקיר הזה, כמו שאר תחקיר צה״ל לוקח בחיסרון אחד – בהנחיית הרמטכ״ל לשעבר הרצי הלוי, אין מסקנות אישיות וצה״ל מסרב לשתף את המשפחות והציבור בשמות המפקדים שאחראים לטבח הגדול ביותר שאירע מאז קום המדינה.
