המאבק מול חיזבאללה נתפס כהצלחה ישראלית משמעותית. המדיניות ההתקפית של צה"ל זוכה לתמיכה מלאה בקרב תושבי הצפון, והיא ניכרת לעין – החל מפירוק תשתיות טרור לאורך הגבול ועד לחיסול מזכ"ל הארגון, חסן נסראללה, שהיווה סמל מרכזי עבור חיזבאללה והציר השיעי כולו. מאז השבעה באוקטובר, ישראל נוקטת ביד קשה נגד הארגון, תוך תקיפות אוויריות ממוקדות להרס משגרים, אתרי אחסון אמל"ח, חיסול מחבלים ומניעת הברחת נשק.
אך למרות ההישגים, חיזבאללה לא נעלם. הארגון, שספג מכה קשה בדרגי הפיקוד ובשליטה על פעיליו, מלקק את פצעיו ומנסה להתארגן מחדש. עבורנו, תושבי הצפון, זהו מקור לדאגה עמוקה – לא מפני המצב היום או מחר, אלא מפני מה שצפוי בעוד חמש שנים. ההיסטוריה מלמדת ששקט ואופוריה לאחר ניצחונות עלולים להפוך למלכודת. מלחמת ששת הימים, למשל, הסתיימה בניצחון מוחץ שהוביל לאופוריה לאומית – עד שהופתענו במלחמת יום כיפור. השקט ממכר, והוא עלול להתפוצץ לנו בפנים אם לא נישאר ערניים.
2+אנחנו תומכים במדיניות ההתקפית שמונעת מחיזבאללה לשקם את יכולותיו, אך החשש נותר: מה יקרה כשיתחלף הדרג הפיקודי בצה"ל? בעוד חמש שנים, רוב הקצינים בפיקוד הצפון – מחטיבות ועד מטה הפיקוד – יוחלפו. האם הדור הבא של המפקדים ימשיך בלחץ ההתקפי, או שמא ייסחף לקונספציית שקט מדומה, כפי שקרה לפני יום כיפור או ביחס לחמאס לפני השבעה באוקטובר? תושב צפון ששוחח עם חדשות 14 סיכם זאת היטב: "חזרנו הביתה, רוצים שקט כמו שהבטיחו, אבל חוששים שיום אחד נמצא את עצמנו תחת מתקפה חסרת תקדים".
2+החשש הזה מחייב אותנו לפעול. על הדרג הצבאי והמדיני להפנים שאסור להניח שהאויב הוכנע סופית. כל סימן להתארגנות מחודשת של חיזבאללה דורש תגובה מיידית וקשה. תושב הצפון, אילן, הציע פתרון מעשי: "בכל ישוב, בשבוע הראשון של כל חודש, יתקיים דיון סגור שבו קצין הביטחון יציג את פעילות צה"ל והערכות מודיעיניות מהחודש החולף." לדבריו, התושבים – "בעלי הבית" האמיתיים – חייבים לדרוש זאת מראשי המועצות והערים כנוהל קבוע, כדי להבטיח שהחלפת קצינים לא תוביל לרפיון.
המסר שלנו ברור: אל תפקירו אותנו – לא היום, לא מחר, ולא בעוד חמש שנים. הבטחות לשקט לא מספיקות; אנחנו דורשים מעשים שיבטיחו ביטחון מתמשך. ההיסטוריה מוכיחה שהמחיר של זלזול באויב הוא כבד מדי, ואנחנו לא מוכנים לשלם אותו שוב.
