לקראת חג הפסח, רבים מאיתנו נכנסים ללחץ אדיר מההכנות: ניקיונות, קניות ובישולים שממלאים את הימים והלילות. בעיצומו של הכאוס הזה, עולה השאלה – איפה החירות שבחג החירות? הרי פסח אמור לסמל שחרור מעבדות, אז למה אנחנו מרגישים כל כך לכודים במטלות?
בשיחה עם המאמנת האישית יעל מייסלס, היא שופכת אור על המושג חירות פנימית ומציעה דרך חדשה להשתחרר מהאזיקים הבלתי נראים של המחשבות שלנו. "אחת האשליות הכי גדולות שלנו היא שאנחנו חופשיים", פותחת מייסלס את הריאיון. "אנחנו חיים בעולם דמוקרטי, נמצאים ביחסים נורמטיביים ועושים בחירות מתוך רצון חופשי, לכאורה.
1+"אבל האשליה נובעת מזה שאנחנו כבולים בתפיסות שלנו, בנקודות מבט שרכשנו בילדות והתחזקו עם השנים". היא ממחישה את דבריה דרך הסיפור על שבעת העיוורים שמיששו פיל – כל אחד תפס חלק אחר וחשב שהוא מבין את התמונה המלאה. "כך גם אנחנו. כל אחד רואה את העולם דרך משקפיים צבעוניות משלו, ומשוכנע שהן היחידות שקיימות".
היא מביאה דוגמה מחיי היומיום: "אחת המתאמנות שלי שיתפה אותי השבוע בכאב על כך שקולגה בעבודה לא אוכלת מהאוכל שהיא מביאה. זה פגע בה מאוד. אבל הבאתי לה כמה דרכים יש להסתכל על זה: יש מי שיגיד שזו צדיקות, אחר יחשוב שזו מוזרות, ומישהו אחר יגיד שזה בכלל לא קשור אליה. אותו מצב, אינסוף פרשנויות". לדבריה, האשליה שלנו נמצאת בזה שאנחנו נאחזים בנקודת המבט שלנו כאילו היא האמת המוחלטת, בלי לראות שיש אפשרויות נוספות.
1+אז איך משתחררים? "החירות הפנימית מתחילה ביכולת להרחיב את ההסתכלות", מסבירה מייסלס. "זה לא אומר שצריך לדעת מהי האמת האחת והיחידה, כי כמו בסיפור הפיל – האמת נמצאת במכלול. במקום לחפש מי צודק, אני מציעה להתמקד בשני דברים: הראשון הוא בחירה מודעת. כשאנחנו מבינים שיש כמה דרכים לפרש סיטואציה, אנחנו יכולים לבחור איך להגיב במקום ללכת שבי אחרי התגובה האוטומטית שלנו.
"השני הוא לעבור מחיפוש הצדק לחיפוש המיטיב – איזו תפיסה מחזקת אותי? הופכת אותי לאדם טוב יותר? זו התפיסה שתוביל אותנו לחירות אמיתית". לקראת חג הפסח, מייסלס מזמינה אותנו לקחת רגע בין הניקיונות ולשאול: איזו נקודת מבט אני יכול לאמץ שתשחרר אותי מהלחץ ותגדיל אותי כאדם? "זו הדרך להפוך את חג החירות לא רק לסמל היסטורי, אלא לחוויה אישית ומשמעותית", היא מסכמת.
