הבוקר (חמישי) עבר בכנסת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, אך בניגוד למה שאפשר היה לצפות, זה לא יום ניצחון מובהק לשר המשפטים יריב לוין או לגדעון סער, שעמלו על הפשרה הזו. אני שמח שההצבעה עברה, אבל קשה להתעלם מהתחושה שהיא נעשתה בחוסר שיקול דעת. החוק, שצפוי להיכנס לתוקף רק בכנסת הבאה – בעוד שלוש שנים במקרה הטוב, מעלה תהיות על הדחיפות שלו בימי מלחמה, ומדגיש את חוסר המשמעות המיידית שלו לקואליציה ולאופוזיציה כאחד.
החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר סופית בכנסת
אני שואל את עצמי: מה בדיוק הניע את לוין וסער לרוץ עם החקיקה הזו עכשיו? לא ברור לי מה הייתה הדחיפות של גדעון סער ויריב לוין להעביר את החקיקה הזו דווקא בימי מלחמה, כשהחוק אמור להיכנס לתוקף רק בעוד שלוש שנים במקרה הטוב. בעיניי, מדובר בקשקוש אחד גדול. השינוי אינו דרמטי – הוא נכנס לתוקף רק לאחר הבחירות הבאות, ואם תקום ממשלת שמאל, היא תוכל לבטלו בקלות. אז על מה המהומה? נראה שמדובר ב"מהומה על לא מאומה".
1+לוין כנראה זקוק להישג פוליטי כלשהו, במיוחד לאחר הנאום של נתניהו אתמול שהציב את נושא הדיפ סטייט במרכז השיח לקראת הבחירות. אחרי הנאום של רה"מ בכנסת נושא הדיפ סטייט יעמוד במרכזה של מערכת הבחירות כאחד המרכיבים של המפלגות מכל הקצוות זה לא משנה מה. אז לוין יכול היה לשים את זה, במידה והיה זוכה באמון הציבור היה לך נוח להעביר את החקיקה לאלתר וכמובן ולהפך.
1+אך במקום לנצל את המומנטום הזה בזמן אמת, הוא בחר במהלך שדוחה את ההשפעה לשנים קדימה – מהלך תמוה שמעלה חשד שמשהו גדול יותר מתבשל מאחורי הקלעים. לוין בכללי עושה פעולות תמוהות בתקופה האחרונה, יכול להיות שהוא יודע משהו שאנחנו לא יודעים – אני באמת חוקר ובודק מה הוא יודע שאנחנו לא יודעים. עדיין לא הגעתי למסקנה המוחלטת אבל דבר אחד אני מבין החוק הזה הוא טוב אבל מיותר בעת הזו.
הפרשנות נכתבה על סמך הדברים שאמר פרשננו הפוליטי יעקב ברדוגו בתוכנית "ישראל הבוקר".
