הפגנות חריגות נגד חמאס התקיימו אתמול והיום (רביעי) ברצועת עזה. בתיעודים מהרצועה שולטת הסיסמא: "חמאס החוצה". בבית לאהיה ובג'באליה שבצפון הרצועה יצאו אלפים לרחובות. המסר שיוצא מכאן ברור, לאנשים נמאס מחמאס.
בצפון רצועת עזה, מרימים דגל לבן, וזה אולי לא במקרה. יש המון כעס אצל העזתים על אמירות מנותקות שהשמיע נציג חמאס באלג'יר יוסף חמדאן, שנאם בשבוע שעבר: "אין לנו בדים לבנים כדי להרים אותם בכניעה. יש לנו בדים לבנים כדי להכין מהם תכריכים לילדים שלנו, ולהמשיך הלאה".
צפו בתיעוד מההפגנות בית לאהיא:
עוד לפני המלחמה היו הרבה עזתים שהתנגדו לחמאס. בעזה יש אנשי פת"ח וכאלה שנאמנים לארגוני טרור אחרים או לחמולות. הסיסמא: "בדנא נעיש", בעברית – אנחנו רוצים לחיות, שחוזרת עכשיו בהפגנות, שימשה בקמפיין רשת נגד חמאס כבר לפני כמה שנים. חמאס הוא שלטון עושק, הוא רע לאזרחים, וברור שתהיה אליו גם התנגדות.
עדיין, העזתים יודעים, חמאס הוא חלק מהרצועה. השאם בראוי, ראש חמולת בראוי בבית לאהיה אמר היום לערוץ אל-חדת': "אנחנו לא נגד חמאס. חמאס הם בני עמנו, הם אנשינו, הם חלק מאיתנו, הם בשר מבשרנו. אבל אנחנו לא יכולים לחיות עם שלטון כמו השלטון של חמאס".
עזתים מפגינים נגד ערוץ אל-ג'זירה; הכתבים מסתתרים בבתי חולים
נדגיש, מתחילת המלחמה ראינו מאות תיעודים מעזה, ובוודאי שראינו גם כעס על חמאס, שהביא על עזה חורבן. מה לא ראינו? ביקורת או זעזוע מאירועי הרצח האונס והביזה שבעה באוקטובר. אפילו לא תיעוד אחד.
כשהעזתים מדברים על "שלום" הם מדברים על שקט ושלווה אצלם בבית, חמאס התעלל בעזתים לאורך המלחמה ויש להם סיבות לכעוס עליו. ועדיין, אין פה הושטת יד אלינו הישראלים, לאחוות עמים או לשלום.
