accessibility-icon
share-icon
אילוסטרציה | צילום: דובר צה"ל

7 באוקטובר חשף את נקודות התורפה – האם ישראל למדה לקח?

רבקה שורק

רבקה שורק

יז אדר ה'תשפה (17.03.25)

9

6

like

2

dislike

כישלון מודיעיני, קריסה ביטחונית ואובדן אמון – מתקפת הטרור של חמאס טלטלה את מערכת הביטחון והובילה לחשבון נפש עמוק בצמרת הצבאית והמדינית • תא"ל (מיל') דורון גביש מסביר כיצד צה"ל משנה כיוון – ממדיניות תגובה לפעולות מניעה יזומות, ומה עושה חיל האוויר כדי למנוע את ההפתעה הבאה?


טבח ה-7 באוקטובר נחשב לכישלון הביטחוני הגדול ביותר שחוותה ישראל מאז קום המדינה. מתקפת ארגון הטרור חמאס חשפה ליקויים מערכתיים, חולשות במודיעין ותפקוד כושל של מערך ההגנה. כעת, עם כניסתו של הרמטכ"ל החדש, רב-אלוף אייל זמיר, עולה השאלה: האם צה"ל והממשלה הפיקו את הלקחים?

"ה-7 באוקטובר חייב אותנו לשנות את תפיסת הביטחון"

תא"ל (מיל') דורון גביש, לשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית בצה"ל, הסביר כי המערכת הביטחונית עברה שינוי, אך עוד עבודה רבה לפניה: "ה-7 באוקטובר היה כישלון – אולי הגדול ביותר מאז קום המדינה. מה שאנחנו הבנו מאז הטבח זה שאנחנו צריכים להסתכל על תפיסת הביטחון גם בראייה של מניעה. זאת אומרת, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שבעבר לגבול שלנו יהיו כוחות שמאיימים על ישראל".

maximize-image
images-count3+
עזתים פורצים את המכשול בשבעה באוקטובר | צילום: עבד רחים כתיב, פלאש 90

מעבר מתגובה למניעה – כך צה"ל משנה כיוון

גביש הדגיש כי בעקבות הלקחים צה"ל משנה את אופן פעולתו, מתוך הבנה שהיעד המרכזי הוא למנוע מהאויב להתעצם מחדש: "אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שמולנו יפעלו כוחות עוינים, ולכן אנחנו רואים את הפעילות ההתקפית בעזה, בצפון, בסוריה ובלבנון. מדובר בפעילות מניעתית שנועדה להבטיח שישראל לא תיקלע שוב לסיטואציה של הפתעה".

אך לדבריו, לצד ההיערכות הצבאית, האתגר המרכזי הוא שיקום האמון הציבורי בצה"ל: "אין ספק שאמון הציבור בצה"ל נפגע.  הדרך להחזיר את האמון היא דרך המעשים – החיבור בין אנשים, מעשים ותפיסת ביטחון הוא שיחזיר את הביטחון ואת האמון לתושבי מדינת ישראל".

maximize-image
images-count3+
לוחמים בעזה. קרדיט: דובר צה"ל

האם ישראל ערוכה לאיום החות'י?

איום נוסף שמטריד את מערכת הביטחון הוא הפעילות החות'ית מתימן: "אנחנו רואים תקיפות מסיביות של פיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום), ויכול להיות שהדבר הזה גם יזלוג לכיוון מדינת ישראל. ישראל ערוכה למשימה הזאת, אבל צריך לזכור שלצערנו הרב אנחנו מנוסים משיגורים מהכיוון של החות'ים. הם כבר שיגרו עשרות טילים בליסטיים לעבר ישראל, והרוב המכריע שלהם יורט. אבל צריך לזכור שהגנה אף פעם אינה הרמטית".

מערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל, הכולל את כיפת ברזל, קלע דוד, חץ 2 וחץ 3, נמצא בכוננות מלאה: "השילוב בין התרעה מוקדמת, יירוטים והיערכות אזרחית הוא זה שמאפשר צמצום נזקים משמעותי. אבל אנחנו פועלים בסביבה מורכבת מאוד, ואף מערכת לא יכולה להיות מושלמת".

דובר החות'ים, יחיא סריע
maximize-image
images-count3+
דובר החות'ים, יחיא סריע | צילום: רשתות ערביות

הביקורת על חיל האוויר – ואיך מתכוונים לתקן את הכשלים

חלק מרכזי מהביקורת הופנתה גם כלפי חיל האוויר, שהיה אמור להיות המענה המהיר ביותר ב-7 באוקטובר: "תחקירי חיל האוויר נערכו והוצגו על ידי המפקדים, אך בוצעו בפועל על ידי קבוצה של עשרות אנשי מילואים שלא היו מעורבים בלחימה בדרום, כדי שהתהליך יהיה אובייקטיבי ככל האפשר".

לדבריו, הופקו שלושה לקחים מרכזיים בחיל האוויר בעקבות האירועים:

• הקמת להק חדש שמתמקד בגבולות ובשיתוף פעולה טוב יותר עם יתר זרועות הצבא.

• שינוי בתפיסת בניית תמונת המצב, כך שחיל האוויר יוכל להסתמך יותר על המודיעין הפנימי שלו ופחות על מידע מגורמים אחרים.

• מעבר לתפיסה של תקיפה מקדימה לשיבוש האיום – לפני שהוא מתממש.

maximize-image
images-count3+
חיל האוויר הישראלי | צילום: עופר צידון


ישראל נערכת – אבל האם זה יספיק?

צה"ל עובר תהליך התאמה ושינוי, אך השאלה הגדולה היא האם ישראל באמת למדה את הלקח, או שהיא תמצא את עצמה שוב במצב של חוסר מוכנות: "האתגר שלנו הוא לא רק ללמוד – אלא ליישם. צה"ל השתנה, אבל מבחן האמת יהיה רק ברגע האמת".

עקבו אחרינו גם ב-Google News