המתיחות הביטחונית באירופה גוברת, ומדינות היבשת דנות באפשרות להחזיר את חובת הגיוס לצבא, בעקבות ההתקרבות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לרוסיה והאיום הגובר מצדה של מוסקבה, כך לפי דיווח שמתפרסם היום (ראשון) בערוץ הצרפתי france 24.
הפלישה הרוסית לאוקראינה העלתה מחדש את הצורך בחיזוק הכוחות הצבאיים של מדינות אירופה, במיוחד לאור החשש כי וושינגטון עשויה לסגת מהמחויבות להגנתן. מדינות כמו ליטא, שוודיה ולטביה כבר חידשו את חובת הגיוס לאחר סיפוח חצי האי קרים ב-2014, וגורמים ביטחוניים רבים טוענים כי יתר המדינות צריכות ללכת בעקבותיהן.


דו"חות מודיעיניים מעריכים כי הצבא הרוסי התחזק מאז הפלישה לאוקראינה ב-2022, וכי מוסקבה עשויה לכוון את התוקפנות הבאה שלה כלפי המדינות הבלטיות או האגף המזרחי של האיחוד האירופי. מחקר של צוות החשיבה ברויגל והמכון לכלכלה עולמית בקיל מצביע על כך שאירופה עשויה להזדקק ל-300,000 חיילים נוספים כדי להרתיע את רוסיה, בנוסף לכוח הפעיל הנוכחי המונה כ-1.47 מיליון חיילים.
בעוד שמנהיגים באירופה דוחפים להגדלת תקציבי הביטחון, מדינות כמו צרפת, גרמניה ובריטניה מתקשות לגייס ולהכשיר חיילים בכמות הנדרשת. סקר שנערך בצרפת מצא כי 86% מהאזרחים תומכים בחידוש השירות הלאומי, אך רק 53% בעד חובת גיוס לצבא. בגרמניה, לעומת זאת, 58% תומכים בגיוס חובה, בעוד שבספרד, רוב הציבור מתנגד.
למרות התמיכה הציבורית, מומחים מזהירים כי במדינות ליברליות, הכפפת אזרחים לגיוס חובה עשויה להיתקל בהתנגדות פוליטית ומשפטית. "קשה להטיל גיוס כפוי ללא איום ישיר ומידי על המדינה," ציין בנדיקטה שרון, מומחה צרפתי לחקר יחסי צבא-חברה.
בעוד שמדינות רבות במערב אירופה ביטלו את חובת הגיוס לאחר תום המלחמה הקרה, חלק מהמדינות השכנות לרוסיה כבר החזירו אותה.
- ליטא: חידשה את חובת הגיוס בשנת 2015, שנה לאחר סיפוח קרים.
- שוודיה: השיבה את הגיוס ב-2017 מתוך דאגה לביטחונה.
- לטביה: החלה ליישם מחדש את חובת הגיוס ב-2023.
פולין, שסיימה את חובת הגיוס ב-2008, הודיעה לאחרונה על תוכנית הכשרה צבאית ל-100,000 אזרחים בשנה, שתתחיל ב-2027. התוכנית תהיה וולונטרית, אך הממשלה מתכננת להציע תמריצים כלכליים למשתתפים.
גרמניה בוחנת מודל שירות חובה חדש, שיכלול אפשרות לשירות צבאי או אזרחי, בעוד שאיטליה מתכננת לחזק את מערך המילואים שלה. בבריטניה, שם הופסק הגיוס ב-1963, הממשלה הצהירה כי אין לה תוכניות להחזירו, אך היא תמשיך להגדיל את תקציב הביטחון.
הצהרותיו האחרונות של טראמפ, שבהן הטיל ספק בהתחייבות ארה"ב להגן על חברות נאט"ו שאינן משקיעות מספיק בהגנה, עוררו דאגה רבה באירופה. מדינות רבות מבינות כי עליהן להסתמך יותר על יכולות ההגנה העצמאיות שלהן, במיוחד כאשר אוקראינה ממשיכה להילחם נגד רוסיה.


החשש כי ארה"ב עלולה להפסיק לספק מידע מודיעיני וציוד צבאי העלה את הצורך בהקמת כוחות הגנה אירופיים עצמאיים. מדינות סקנדינביה והבלטיות כבר נקטו צעדים לחיזוק הצבאות שלהן, אך מדינות מערב אירופה עדיין מהססות לאמץ את אותו המודל.
"האירופים מבינים כי הם עלולים למצוא את עצמם לבד," אמר מישל גויה, היסטוריון צבאי צרפתי. "הם הסתמכו במשך עשורים על ההגנה האמריקנית, וכעת הם מבינים שזה לא מספיק."
בזמן שהים האמריקני "נסוג", כפי שתיאר זאת גויה, מדינות אירופה עומדות בפני דילמה קשה – האם להסתכן ולהמשיך להסתמך על בעלת הברית שמעבר לאוקיינוס האטלנטי, או לנקוט בצעדים אקטיביים ולבנות יכולת הגנה עצמאית חזקה יותר.
