טרגדיה וכישלון צבאי: תושבי ניר עוז מצאו עצמם קוראים לעזרת כוחות הביטחון בכל האמצעים העומדים לרשותם, אך נותרו לעמוד לבדם אל מול מתקפת מחבלים אכזרית וקטלנית שבמהלכה נפגעו, נרצחו ונחטפו מעל לרבע מתושבי הקיבוץ. לאחר שהסתיימה הצגת התחקיר בנושא הקרב בקיבוץ למשפחות השכולות וקהילת ניר עוז, הוא מפורסם היום (שישי) לציבור.
15+צוות התחקיר קבע כי צה"ל נכשל במשימת ההגנה על תושבי קיבוץ ניר עוז. מתקפת הפתע של חמאס בשבעה באוקטובר, הביאה לריתוק הכוחות הגזרתיים שהיו אמונים על הגנת הקיבוץ. במשך יותר משש שעות תושבי הקיבוץ התמודדו בגופם מול מחבלים רבים. כוחות הביטחון הגיעו לגזרה רק כארבעים דקות לאחר הזיהוי האחרון של מחבלי חמאס והג'יהאד האיסלאמי. במהלך פעולות הסריקה והחילוץ צה"ל לא נתקל באף אחד מהמחבלים.
ביום המתקפה שהו בקיבוץ 386 תושבים ואורחים. בטבח נרצחו בניר עוז 41 תושבים, ו-76 נחטפו לשטח רצועת עזה, כאשר 14 מהם עדיין מוחזקים שם. בין הנרצחים והחטופים היו גם אזרחי תאילנד וטנזניה שעבדו וגרו בקיבוץ, 12 מהם נרצחו וחמישה נחטפו. בנוסף לנרצחים ולחטופים שצוינו, נרצחו בשער הקיבוץ שישה אזרחים שהשתתפו במסיבת הנובה.
15+במהלך התחקיר נאספו ונבחנו מאות הקלטות – תקשורת גלויה ומסווגת. ההקלטות כללו הודעות, דיווחים וחומרים מודיעיניים, שאפשרו לצה"ל לגבש תמונה של השתלשלות האירועים בקיבוץ ולקיים חקירה יסודית אחר שאלות מרכזיות שעלו מהאירוע באשר לתפקוד צה״ל.
ארבעת הסוגיות המרכזיות שהנחו את צוות החקירה היו: השתלשלות האירועים המפורטת בניר עוז ובמרחב הסמוך לו, הסיבות שבגינן הגיע אויב רב כל כך דווקא לקיבוץ, מדוע נכשלו כוחות הגדוד הגזרתי לבלום את האויב? וכן מדוע לא הגיעו כוחות העתודה בזמן כדי לייצר השפעה על תוצאות האירוע?.
15+השתלשלות האירועים בשבעה באוקטובר
05:34 – סמג"ד כיסופים, מפקד הגזרה, והכוחות נערכו ל'כוננות עם שחר'. בתדריך ניכר כי כלל כוחות הגזרה לא היו מודעים לחלוטין לתוכניות הפשיטה של חמאס.
06:29 – חמאס פתח במכת אש רחבה בכל הגזרה. האש ריתקה את כוחות הגדוד במוצבים, ובמקביל עשרות כוחות אויב לאורך כל גזרת האוגדה פרצו את המכשול. דרך פרצות אלה חדרו מאות רבות של מחבלים חמושים על גבי רכבים, אופנועים ובאופן רגלי.
15+בתוך דקות ספורות, חיילי הגדוד והפלוגה לכל רוחב הגזרה מצאו את עצמם מול מתקפה מאורגנת היטב, כשהם בנחיתות מספרית משמעותית. בתוך כך, אזעקת 'צבא אדום' נשמעה בקיבוץ והתושבים נכנסו למרחבים מוגנים. במקביל, צוותי קרב רכובים על טנקים ונמ"ר החלו בנסיעה אל גדר הגבול.
06:42 – הוכרזה מלחמה בחטיבה הדרומית ע״י המח״ט אל"מ אסף חממי. דקה לאחר מכן, רבש״ץ ניר עוז הקפיץ את כיתת הכוננות.
15+06:49 – ראשוני המחבלים חדרו לשטח הקיבוץ דרך השער הצפוני ולאחר מכן משער הכרם ומהשער הדרומי. דקות ספורות לאחר מכן החלו חילופי אש ראשונים עם המחבלים, ברגעים אלו בוצע הרצח הראשון בקיבוץ עצמו.
בדקות הראשונות של פשיטת המחבלים על ניר עוז, רכב שנמלט ממסיבת הנובה הגיע לשער הקיבוץ. המחבלים ירו בשני נוסעי הרכב שניסו להגיע לקיבוץ על מנת למצוא בו מחסה. בהמשך הגיעו עוד שני רכבים, שנוסעיהם נרצחו על ידי המחבלים. במשך השעתיים הבאות, חברי כיתת הכוננות חברו לאזרחים חמושים וניהלו קרבות לחימה עזים מול המחבלים המתועבים.
15+07:00 – 08:00 – תושבי ניר עוז שלחו מספר רב של הודעות רבות ברשתות החברתיות בקיבוץ על זיהוי מחבלים ועל יריות באזורים שונים בו. בנוסף התחילו גם להגיע הודעות על הרוגים. רוב חברי כיתת הכוננות נפגעו בקרב באזור 'צומת הפחים'.
08:30 לערך – החלו החטיפות הראשונות בשכונה הסמוכה ל'שער הכרם'.
09:00 – הסתיים הקרב ב'צומת הפחים' שהוביל למעשה לסיום הלחימה המאורגנת ביישוב. משלב זה ואילך התרחשו מספר אירועי לחימה בודדים על ידי תושבים חמושים בנשקם האישי. בתחקיר צוין כי חברי כיתת הכוננות היו בנחיתות מספרית משמעותית מאוד ולמרות זאת הם לא ויתרו, חתרו למגע, הרגו מחבלים ונלחמו זמן ממושך, עד שנפגעו.
15+09:22 – מסוק קרב של חיל האויר הגיע לראשונה ותקף דרומית לציר המגיע מרצועת עזה לקיבוץ, שם זוהה ריכוז של עשרות רבות של מחבלים. המסוק נדרש לבצע ירי בשטחנו והתפתח על כך דו שיח. בניסיונו לחצוץ בין המחבלים לבין הקיבוץ ובהיותו קרוב לקרקע מעל הקיבוץ, נפגע המסוק מירי מחבלים, ובסופו של דבר נחת נחיתת חירום בחצרים.
בהמשך הלחימה היו עוד ארבע גיחות של מסוקי קרב, שביצעו ירי על הציר ופגעו במחבלים רבים. למרבה הצער, מאש זו נפגעו גם תושבי קיבוץ שנחטפו, אחת מהם נהרגה.
09:45 – התקבלו דיווחים רבים, בקבוצות התקשורת הפנימיות של הקיבוץ ובקבוצת ראשי הצח"י של המועצה האזורית אשכול על שריפת בתים על ידי מחבלי חמאס. דקות לאחר מכן הגיע טנק לשער הקיבוץ ודיווח וחיסל מחבלים בכניסה. אחד מאנשי הצוות שלו נפצע ופונה, ומפקד הטנק עצמו על אף שהיה פצוע ולמרות תקלות טכניות בטנק המשיך להילחם. בהמשך הטנק הושבת.
15+לאחר מכן דיווח מ״פ השריון כי הוא נע לגדר לחלץ נמ"ר שמחבלים טיפסו עליו. מפקד הטנק החליט להצטרף אליו. בהמשך הרגו הטנקים מחבלים רבים על הגדר ובסביבתה. לאורך כל שעות המתקפה היו ניסיונות מצד חברי הקיבוץ באופן פרטי, ועל ידי ראש הצח"י לדווח על תמונת המצב בקיבוץ. בשלב זה, כמו גם בשעות הבאות, לא הצליחו במפקדות לגבש תמונת מצב ברורה של המתרחש בקיבוץ ניר עוז. בשעות שלאחר מכן תושבי הקיבוץ מצאו את עצמם נלחמים בגפם מול מחבלים אכזריים.
12:30 – כשש שעות לאחר תחילת המתקפה, זוהה בדיעבד אחרון המחבלים בקיבוץ. כארבעים דקות לאחר מכן הגיעו כוחות צה"ל הראשונים לניר עוז. הכוחות ביצעו סריקות ברחבי הקיבוץ, חילצו את התושבים מבתיהם ולא זיהו מחבלים במרחב. בשעות הערב הגיעו לקיבוץ כוחות צה"ל נוספים, שהצטרפו למאמצי סריקת הקיבוץ וחילוץ התושבים.
15+איך כוחות מחבלים רבים כל כך הגיעו לניר עוז ומדוע צה"ל לא הצליח לבלום אותם?
מסקנות התחקיר לכך שכוחות רבים הגיעו לניר עוז הצביעו על כך שהמתקפה על התחלקה בין שני סוגי כוחות מחבלים: מאורגן, שכלל בין 100-130 מחבלי נוח'בה ומחבלים שלא היו שייכים לארגון טרור ספציפי והתארגנו הן בעידוד ובהנחיה של ההנהגה והן באופן ספונטני לבצע רצח, חטיפות, הרס וביזה. לניר עוז, מסיבות שעדיין אינן ברורות, הגיעו ארבע מחלקות נוח'בה במקום מחלקה אחת. כוחות אלו התאפיינו בציוד ובאמצעי לחימה רבים, פיקוד ושליטה.
כבר בשעה 08:00, רב המרצחים וראש הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף, קרא ברשתות החברתיות לצאת ולקחת חלק במתקפה: "כל מי שברשותו רובה, יוציאו, כי הגיע זמנו. ומי שאין ברשותו רובה יוציא סכין או גרזן, או בקבוק תבערה ויבוא במשאיתו, טרקטורו או מכוניתו. היום ההיסטוריה תפתח את דפיה". ניכר כי הרעיון להוציא את ההמונים לרצח, חטיפה וביזה היה חלק מהתוכנית המאורגנת.
15+כמו כן, בקרב הציבור העזתי רווחה התחושה כי אין סכנה בפלישה לישראל וניתן להגיע לניר עוז כיוון שאין בו כוחות צבא. בנוסף, הטנק של כוחות הגדוד נשרף באזור הגדר על הציר המוביל לניר עוז והפך לסמל ולמוקד משיכה עבור רבים. מחבלים רבים שהגיעו אליו, ראו את ההמון ממשיך על הציר והצטרפו אל הנעים היישר לקיבוץ.
כתב פלשתיני שידר ליד הטנק השרוף ואמר: "הוי אלוהים, זהו יום ניצחון לאיסלאם ויום השבת השחורה ליהודים… אלו קיבוצי מזרח אחזיעה… הסתיימה השתלטות המוג'הידין עליהם". צוות התחקיר העריך כי כמות המחבלים הבלתי משויכים שהגיעו לניר עוז עמדה על מאות – בין 300-530.
15+בנוגע לשאלה מדוע צה"ל לא הצליח לבלום את המתקפה, נכתב כי לא הורדה לחיילים בגזרה התרעה. כבר בתחילת הלחימה נפגעו רבים מהמפקדים בדרגות שונות בגזרה, ושרשרת הפיקוד קרסה כבר בשעה הראשונה למתקפה.
נוסף לכך, היה חוסר יכולת לקיים הערכת מצב מסודרת – כוחות הגדוד נלחמו בכל הגזרה, ובכלל זה על הגדר ועל המוצבים שלהם עצמם. אין שום תיעוד לשיח של גורמי הגדוד או הפלוגה עם גורם כלשהו בניר עוז, להבנת תמונת המצב של המתרחש שם. היות שבפלוגה ובגדוד לא הבינו את תמונת המצב בניר עוז, הם לא דיווחו על כך לחטיבה.
15+צוות התחקיר קבע כי אם הייתה ניתנת התרעה לגדוד, אפילו קצרה ביותר, אין ספק כי היה ניתן לצמצם את הנזק. היה על הכוח לחבור לרבש"צ ניר עוז או לבעלי תפקידים אחרים ביישוב, כדי לברר את תמונת המצב ולסייע לחטיבה הדרומית לתעדף כוחות. כמו כן, הירידה לגדר של צוות הקרב המשוריין הייתה שגיאה. נכון היה, במתקפה כה רחבה להגן על היישובים ולא לרדת לגדר.
יתר על כן, כיתת הכוננות לא הייתה מאוישת כנדרש. עם זאת, בתרחיש זה, ללא סיוע של כוחות הצבא, לא היה סיכוי גם לכיתת כוננות גדולה יותר לעמוד מול כמות אויב כה רבה.
15+בנוסף, היה מידע שהופק בזמן אמת, כמו התצפיות והתובנות שעלו בשיח בין מכלולי האש ומסוקי הקרב. אך המכלולים השונים לא הצליחו להפוך מידע זה לתובנה מבצעית, שהייתה עשויה להצביע על חומרת המצב בניר עוז. צוות התחקיר ציין שחלק מהמידע כן הגיע למפקדות, אך לא הי אפשר להבין מכך זה כי קיבוץ ניר עוז נתון במצב קשה יותר מיישובים אחרים.
מסקנות התחקיר
צה"ל נכשל בהגנה על קיבוץ ניר עוז והפגיעה בקיבוץ הייתה קשה מאוד. הכישלון של צה"ל להגן על תושבי ניר עוז גדול במיוחד, בין היתר מכיוון שכוחות צה״ל הצליחו להגיע ליישוב רק לאחר שאחרון המחבלים כבר יצא ממנו. למעשה, המחבלים ביצעו את זממם בקיבוץ כמעט ללא מפריע.
בתנאי פתיחה קשים מאוד, הכוחות הגזרתיים עשו ככל יכולתם, נלחמו בגבורה ורבים מהם נפלו, אך הם לא יכלו לבלום מתקפת פתע כה רחבה. כיתת הכוננות התארגנה במהירות ונלחמה בגבורה בנחיתות רבה למול יחסי הכוחות עד שנפלו.
15+צוות התחקיר ציין כי הכשל של הצבא בכך שלא הגיע לניר עוז אינו כשל טקטי או ערכי – הכשל הוא מערכתי. כלומר, הכוחות לא נכשלו בניווט אל הקיבוץ וגם לא השתהו מתוך פחד, או בחרו שלא להילחם. הכשל באירוע זה היה שהמפקדות לא הבינו שבניר עוז המצב קשה במיוחד, ושנעשים בו מעשי טבח וחטיפות בממדים עצומים. מהפיקוד ומהמטכ״ל, שלא היו תחת מתקפה פיזית, היה ניתן לצפות כי ינסו לחתור ליצירת תמונת מצב אמיתית ולא יסתמכו רק על דיווחים.
עיקר לקחי התחקיר
הקמת מוצב מערבית לניר עוז שיגן על הקיבוץ ויחצוץ בינו לבין האויב. הדבר נחוץ מאוד בשל קרבת הקיבוץ לח'רבת אחזאעה הנחשבת שכונה קיצונית בעזה. כמו כן הומלץ לחמש כ-10% מהתושבים ולא פחות מ-50 אוחזי נשק שיוכלו להגן על היישוב בשעת חירום עד להגעת כוחות הצבא.
15+המלצות נוספות עוסקות ביכולת לגבש תמונת מצב בשעת חירום ותחת קריסת צמרת הפיקוד, מוכנות הכוחות ונהלים מבצעיים במעבר בין שגרת בט"ש למלחמה, בכללם גם – לקחים הנוגעים לשיטות וליכולות האיסוף בגבולות ונושאים טקטיים נוספים.
התחקיר שערך הצוות עסק באירועים בניר עוז ובסביבתו, ולמרות זאת עולים בתחקיר גם לקחים מערכתיים בסוגיית הכנת הכוחות מול מתקפת פתע, יכולת הסתגלות מול אירועים אשר חורגים מאוד מהמצופה, הצורך לקיים תרגילים מובנים על מנת ליצור תודעה ויכולות פיקודיות בקרב המפקדים והמטה המבצעי, שגם תחת הפתעה משתקת יוכלו להתאושש ולהשיב מלחמה שערה.
