בימים אלה, כשהמציאות הישראלית רוויה באתגרים ובכאב, רבים מאיתנו מתקשים למצוא רגעים של שמחה. החטופים שטרם שבו, המשפחות השכולות, הפצועים המתמודדים עם שיקום ארוך, הניצחון שעוד לא נראה באופק ועד האחדות הלאומית הדרך עוד ארוכה – כל אלה מקשים עלינו לחוש שמחה, במיוחד לקראת חג הפורים.
במפגש עם יעל מייסלס, מאמנת אישית מהיישוב עלי, היא משתפת בתובנות מהקליניקה שלה על השאלה שרבים מתחבטים בה: "איך אפשר לשמוח כשקשה?".
4+"אחת המטופלות שלי שאלה אותי השבוע בדיוק את זה", מספרת מייסלס. "הרי יש עוד כל כך הרבה קושי וסבל. לא כל החטופים חזרו, הפצועים והמשפחות השכולות במסע ההתמודדות שלהם, הניצחון עדיין לא באופק, והאחדות – בואו נאמר שיש לנו עוד דרך".
לדבריה, הפער בין החלום למציאות יוצר אתגר אמיתי, ובדיוק בגישור על פער זה עוסק האימון האישי. "מהות האימון היא לגשר על הפער הזה בין הרצוי למצוי מתוך הבנה שיש לכל אדם יכולת להשפיע על הדרך בה יחיה את חייו", היא מסבירה.
4+המחשבות שמונעות מאיתנו לשמוח
אחת הדרכים המשמעותיות להתמודד עם פער זה, לפי מייסלס, היא בחינת המחשבות שלנו. "יש לנו תפיסה שכל המחשבות אנו חושבים במודע מתוך בחירה חופשית, אבל זה לא כך. יש מחשבות ש'נחשבות' לנו מבלי שהזמנו אותן, ויש מחשבות שמופיעות מתוך דפוסים והרגלים", היא מסבירה.
יש בתוכנו איזו מחשבה, שנוכל לשמוח רק כשהכל יסתדר. יש לנו כמיהת לב אנושית שהכל יהיה רק טוב, ואמונה פנימית שרק כשהמציאות תהיה שלמה, אז נוכל לשמוח באמת.
4+הפרדוקס, לדבריה, הוא שדווקא המחשבה הזו מרחיקה אותנו מהשמחה כי היא יוצרת לשמחה תנאים, לדוגמא: "רק אם הבן יבריא, אוכל לשמוח. רק אם בן הזוג יהיה שותף בבית, אוכל לשמוח. רק אם המילואים יסתיימו, אוכל לשמוח".
הפיכת מחשבות מכווצות לפותחות
ישנם שתי דרכים פשוטות אך עוצמתיות להפוך מחשבות מעכבות למחשבות מקדמות:
1. במקום "רק אם" – "גם אם": במקום 'רק כשהמציאות תהיה שלמה אוכל לשמוח', נגיד 'גם אם המציאות עדיין לא שלמה אוכל לשמוח'. כי גם בחוסר, יש עדיין הרבה טוב שראוי לשמוח בו. אולי בגלל שגם כאשר לא הכל שלם, עדיין אני מוקף באנשים שאוהבים אותי ותומכים בי.
2. במקום "רק אם" – "דווקא כש": "דווקא כשהמציאות לא שלמה – אוכל לשמוח". כשהכל יהיה שלם, כבר לא יהיה לאן להתפתח, וזה די משעמם. כשהכל יהיה שלם, נרגיש שאנחנו כבר לא נחוצים בעולם, וזה די מדכא.
4+"כשמתבוננים על זה, מגלים שדווקא כשהמציאות לא שלמה, יש לאן לגדול, יש לאן להתפתח, יש מה לתת, יש על מה להשפיע, וכל אלו מולידים שמחה", מסכמת יעל ומדגישה כי "היכולת לשמוח כמעט ואינה תלויה במציאות החיצונית, אלא בתפיסה שלנו על השמחה. אולי זוהי התובנה החשובה ביותר עבורנו בימים אלה, כשאנו מתכוננים לחג פורים בצל המציאות המורכבת".
