הבוקר יצאה מבית המשפט המחוזי בתל אביב תמונה מביכה ברמה בינלאומית. זהו רגע שצריך להדליק נורה אדומה אצל כל אזרח שאכפת לו מהמדינה הזו.
שגריר יפן בישראל ביקש להיפגש עם ראש הממשלה, ובמקום שזו תהיה פגישה ממלכתית ומכובדת, היא התקיימה בבית המשפט, בהפסקת הדיון בתיקים התפורים נגד ראש הממשלה.
בזמן שראש הממשלה מנהל את המלחמה הארוכה ביותר בתולדות המדינה, מלחמה קשה מלאת חזיתות, ובמקביל מנהל אירוע מדיני מורכב אסטרטגי ארוך טווח, הוא צריך לשבת בבית המשפט בכל שבוע ובמשך שעות לענות על כתבות שהתפרסמו בשנת 2014 באתר זניח.
הרגע הזה, שנתפס בעדשת המצלמה מייצג את התהום אליו גררה מערכת המשפט הישראלית את הציבוריות הישראלית.
לא משנה אם אתה תומך בנתניהו או מתנגד לו – אתה חייב לשאול את עצמך איך הגענו למצב שבו סמל שלטוני של מדינת ישראל, נאלץ לנהל פגישות מדיניות בין כותלי בית המשפט והמערכת לא מגלה טיפת אחריות – ללא שיקול דעת, ללא גמישות, וללא שום הבנה של ההשלכות הציבוריות.
שיקול דעת במערכת המשפט הוא לא דבר מוחלט, אלא כלי שנשלף רק כשזה משרת את המערכת. למה? כי המאבק הוא לא על שלטון החוק – מדובר במאבק על אג'נדה.
מערכת המשפט לא רואה מול עיניה צדק, אלא את עצמה. וכשהמטרה היא לא צדק, אלא מטרה פוליטית במסווה משפטי, מקבלים מבוכה ברמה בינלאומית.
