accessibility-icon
share-icon
צילום: תומר נויברג, פלאש 90
צילום: תומר נויברג, פלאש 90

משפחות שורדי הנובה מבקשים הכרה כנפגעי פעולות איבה

מיכל בקשי

מיכל בקשי

י אדר ה'תשפה (10.03.25)

4

2

like

0

dislike

משפחות שכולות ומשפחות שורדי הנובה דורשות להכיר בהן כנפגעי פעולות איבה: "לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם תחת אש לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה" • "אני מפרנסת את בני משום שהוא לא יכול לפרנס את עצמו. הוא אינו יוצא מהבית ולכן לא יכול להגיע לטיפול פסיכולוגי", שיתף רוני כץ, הורה לשורד נובה


"אם אנחנו ניפול – הילדים שלנו יפלו איתנו": משפחות שכולות ומשפחות שורדי הנובה דורשות להכיר בהן כנפגעי פעולות איבה: "לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם תחת אש לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה".

הוועדה בראשות ח"כ מיקי לוי המשיכה היום (שני) לדון בדו"ח מבקר המדינה על אירועי טבח השבעה באוקטובר. הדיון היום עסק בנושא הטיפול בנפגעי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר. במהלך הדיון הוצגו נתונים מהדו"ח על היקף הנפגעים ודרכי הטיפול, לצד עדויות קשות של משפחות השורדים, שהביעו תסכול מהליך ההכרה ומתהליך השיקום.


יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "המציאות החדשה מצריכה הסדרה מחודשת של מערך הסיוע, שתכיר באופי הייחודי של האירועים. האומדנים הכלכליים מצביעים על תוספת תקציבית שנתית קבועה של בין מיליארד ל-1.7 מיליארד ש"ח לתגמולים לנפגעי האיבה – פי 3 עד פי 4 מסך התגמולים ששולמו לפני המלחמה. נדרשים פישוט וזירוז תהליכי ההכרה והטיפול, הרחבת מגוון השירותים והתמיכה מעבר לפיצוי הכספי, וגיבוש פתרונות למי שכיום נופלים בין הכיסאות".

הילה אביר, אחות שכולה שאיבדה את אחיה בפסטיבל נובה אמרה: "17 חודשים לתוך האירוע והמשפחות השכולות עדיין נזקקות. עפ"י דוח מבקר המדינה ודוח ועדת הכהן מצהירים שיש לקונה בחוק. משרד האוצר מסרב להיפגש עימנו. הקמנו יחד עם ביטוח לאומי מטה סיועי, אך יחד עם זאת הוא נלחם בבתי משפט בתביעות שמוגשות ע"י המשפחות שנפגעו ב-7 באוקטובר. בינתיים הזמן עובר והורים מתאבדים".

maximize-image
images-count2+
מתחם הנובה לאחר הטבח בעוטף | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

נגה בן פרז, נציגת משפחות ניצולי נובה: "ההכרה היא הכרה בסיסית. יש צורך בהכרה קולקטיבית ראשונית ל-3 שנים ראשונות, פוסט טראומה אינה נפתרת בקלות והשורדים לא רוצים להיות מוגדרים כנכים", אמרה וסיפרה על המשבר המשפחתי: "הורים רבים לשורדים טרם שבו לעבודה, משום שהם מטפלים בהם. היינו בקשר טלפוני יממה שלמה עם פרוץ האירועים, ההורים עדיין בטראומה ונדרשים לטפל בילדיהם. לא הגיוני שהורים שחילצו את ילדיהם לא יוכרו כנפגעי פעולות איבה".

maximize-image
images-count2+
אזור מסיבת הנובה ברעים לאחר הטבח שביצע שם חמאס | צילום: ארי לייב אברהמס, פלאש 90

גילה פלודס שיתפה את סיפורה האישי: "בתי ניצלה מהפסטיבל נובה, היא לא ישנה בלילות ועייפה. בתי מקבלת כיום סיוע באמצעות פסיכולוג ועו"ס, איך נוכל להבטיח שבתי תצא מהאירוע בעוד שנה? בתי היום מישהי אחרת לגמרי בעקבות מתקפת הטרור".

רוני כץ, הורה לשורד נובה, תיארה את המאבק היומיומי: "אנו מטפלים בילדינו יום ולילה, המשפחות עוזבות מקומות עבודה. אני מפרנסת את בני משום שהוא לא יכול לפרנס את עצמו. הוא אינו יוצא מהבית ולכן לא יכול להגיע לטיפול פסיכולוגי", סיפרה בכאב, "אף אחד לא סייע לנו במדינה וברשויות מלבד הביטוח הלאומי. מאות הורים מטפלים בילדיהם ולא מוכרים כנפגעי פעולות איבה".

אפרת אטון מנכ״לית עמותת לב בטוח הוסיפה: "אנחנו מאוד מודאגים – אנחנו עדים לעלייה של מקרי קצה ואבדנות בקרב שורדי המסיבות וגם בקרב בני משפחותיהם, האוויר שלהם נגמר ולא רואים ולא שומעים את זה. המשפחות הם העוגן ועמוד התווך של השורדים ואסור לתת להם ליפול", מסרה, "יש צורך בהקמה דחופה של צוות מקרי קצה שרואה את השורדים ובני משפחותיהם. אנחנו עוסקים בדיני נפשות וחיי אדם וצריך להבין איך אנחנו מונעים את האסון הבא, הנושא מצריך פתרון מיידי לא בעוד שנה".

עקבו אחרינו גם ב-Google News