מארק קרני, לשעבר נגיד בנק קנדה ובנק אנגליה, נבחר לראשות המפלגה הליברלית הלילה (שני) והפך לראש ממשלת קנדה החדש, לאחר פרישתו של ג'סטין טרודו. עם כניסתו לתפקיד, קרני מבטיח להיאבק באנטישמיות שהתגברה במדינה, אך עמדותיו בנוגע לישראל מעוררות עניין וביקורת, במיוחד לקראת הבחירות הכלליות הקרובות.
קרני, שמעולם לא כיהן בתפקיד ציבורי נבחר, זכה לרוב מוחץ של 85.9% מהקולות בבחירות הפנימיות של מפלגתו. הוא מחליף את טרודו, שפרש על רקע משבר פנימי במפלגה, ויוביל את הליברלים לבחירות הצפויות באוקטובר, שם יתמודד מול פייר פוליאב, מנהיג המפלגה השמרנית.
יחליף את טרודו: מארק קרני יהיה ראש הממשלה הבא של קנדה
פוליאב, המזוהה כתומך ישראל מובהק ובעל קשרים הדוקים עם הקהילה היהודית בקנדה, מוביל בסקרים, אם כי הפער בינו לבין קרני הצטמצם לאחרונה עד לכדי 2% בלבד. התמיכה הציבורית במפלגה השמרנית נפגעה בעקבות תגובה לאומית נגד מדיניות המכסים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שפגעה בצורה קשה בכלכלה הקנדית.
1+התחייבות למאבק באנטישמיות – אך מה לגבי ישראל?
הקהילה היהודית בקנדה, המונה כ-335,000 איש, חווה עלייה חדה באירועי אנטישמיות מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. אירועים חמורים כגון ירי לעבר בתי כנסת והשלכת בקבוקי תבערה העלו את הצורך בהתמודדות ממשלתית מול ההסתה הגוברת.
טרודו ספג ביקורת קשה על גישתו לישראל, שכללה גינוי לפעולות צה"ל בעזה, תמיכה בהחלטת האו"ם נגד ההתנחלויות, ואף הצהרה כי קנדה תכבד את צו המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.
קרני, שביקר בישראל בעבר ואף נפגש עם נתניהו בשנת 2012, הצהיר על מחויבותו למאבק באנטישמיות והזכות של ישראל להגן על עצמה. עם זאת, עמדותיו בנושא מורכבות: הוא תומך בהוצאת חמאס מהשלטון בעזה, אך גם הדגיש את חשיבות הסיוע ההומניטרי לתושבים הגרים בה.
קרני ספג ביקורת לאחר שהתייחס לשליטת חמאס בעזה במהלך עימות טלוויזיוני, במהלכו אמר כי הוא "מסכים עם חמאס". במהרה הוא תיקן את עצמו, והבהיר כי כוונתו הייתה לתמוך בהקמת מדינה פלשתינית עצמאית ללא שליטת הארגון.
"המדיניות שלי ברורה: אני תומך בפתרון שתי המדינות, שבו מדינה פלסטינית חופשית תתקיים בשלום לצד מדינת ישראל", כתב קרני ברשתות החברתיות.
עם זאת, מבקריו טוענים כי אינו מביע עמדה ברורה בנוגע לישראל. ארגון "קנדים לצד צדק ושלום במזרח התיכון" העניק לו ציון "D+" בשל חוסר הצהרותיו בנושא הפלסטיני, בעוד ראש עיריית המפסטד, ירמי לוי, תקף אותו על כך שלא הזכיר את ישראל או את האנטישמיות בפוסטים האחרונים שלו. "שתיקה רועמת," כתב לוי באינסטגרם, "והשתיקה שלו מחרישת אוזניים".
בנוסף, קרני חתם לאחרונה על מכתב פתוח הקורא לאכוף את החוק בהפגנות פרו-פלסטיניות ולפעול נגד הסתה. מאז ה-7 באוקטובר, הוא מצטט את ניצול השואה אלי ויזל, ואומר כי "נייטרליות היא חטא". הוא השתתף בטקס יום השואה בקנדה בינואר והצהיר כי "לעולם לא עוד" חייב להיות יותר מסיסמה – זו מחויבות.
בחודש שעבר גינה את ריסוס צלב הקרס על בית כנסת במונטריאול במהלך השבת, וכתב ברשת X: "זה חייב להיפסק. ליהודים יש זכות להרגיש בטוחים בקנדה".
מדיניות מאוזנת או חשש לחוסר תמיכה בישראל?
כניסתו של מארק קרני לזירה הפוליטית מציבה שאלות לגבי עתיד יחסי ישראל-קנדה. בעודו מצהיר על מחויבות למאבק באנטישמיות, הוא נוקט כאמור בגישה מאוזנת יותר בנוגע לישראל, מה שמעורר ספקות בקרב הקהילה היהודית במדינתו.
לקראת הבחירות הקרובות, עמדותיו של קרני כלפי ישראל ייבחנו בקפידה על ידי הציבור, כאשר יריבו השמרני מציג קו ברור ופרו-ישראלי. השאלה המרכזית נותרה: האם קרני ישנה את מדיניות קנדה כלפי ישראל, או ימשיך בקו הזהיר של קודמו?
