האלימות בסוריה הגיעה הערב (שבת) לשיאה עם טבח של למעלה מ-600 עלאווים שהחל עוד לפני 4 ימים, כחלק ממסע נקמה אכזרי שמובילים כוחותיו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, השליט החדש של המדינה. עלייתו לשלטון של ג'ולאני, בתמיכת טורקיה וגורמים אסלאמיסטיים, הכניסה את סוריה לעידן חדש של חוסר יציבות ואלימות עדתית.
בסוף השבוע האחרון, ההרג השיטתי התפשט ברחבי אזורי החוף הסורי, עם דיווחים על פריצה לבתים בבניאס, ג'בלה וכפרים נוספים, ירי אקראי ברחובות, הוצאות להורג פומביות, ביזה של רכוש והצתת בתים. עדי ראייה דיווחו כי חמושים עצרו אזרחים, דרשו מהם להציג תעודות זהות, וכאשר זיהו שהם עלאווים – ירו בהם למוות במקום. בנוסף, דווח על רצח חיילים לשעבר בצבא אסד, כולל כאלו שנכנעו לשלטון החדש או ביקשו פיוס, מה שמצביע על מסע חיסולים חסר רחמים נגד כל מי שמזוהה עם המשטר הקודם.
5+
5+The scenes from Syria are terrifying.
Islamist forces reportedly have official orders to kill anyone they consider an infidel on sight.
Christians, Druze, Yazidis, and even Alawite Muslims are now all facing genocide.
— Dr. Maalouf (@realMaalouf) March 7, 2025
אבו מוחמד אל-ג'ולאני, המנהיג החדש של סוריה ומי שבעבר היה מפקד בכיר באל-קאעידה, הבטיח כי יקים "ממשל יציב ושקוף", אך אירועי הימים האחרונים מטילים ספק ביכולתו לשלוט במדינה. הממשלה שלו הכריזה כי היא מגיבה להתקוממות חמושים הנאמנים לרודן אסד, אך במקביל ניסתה להתנער מהאלימות ההמונית, בטענה כי מדובר ב"פעולות פרטיות של קבוצות מקומיות". עם זאת, גורמים אזרחיים טוענים כי המשטר החדש העלים עין, ולמעשה איפשר את ההרג המסיבי בתומכי המשטר הקודם.
במהלך סוף השבוע, הרשויות הכריזו על סגירת הכבישים המובילים לאזורי החוף, בניסיון למנוע את המשך האלימות ולהחזיר את היציבות, אך מאות משפחות כבר נמלטו מבתיהן. רבים מהנמלטים חיפשו מקלט בבסיס האווירי הרוסי בחמיימים, המקום האחרון שבו רוסיה עדיין שומרת על נוכחות משמעותית במדינה. אחרים חצו את הגבול ללבנון, שם דווח כי פליטים עלאווים רבים מתחילים להתרכז בצפון המדינה מחשש לחייהם.
מחבל עם חליפה: ג'ולאני מסיר את המסיכה
למרות עברו הטרוריסטי של אבו מוחמד אל-ג'ולאני והקשרים הישירים שלו לאל-קאעידה ולדאעש, מנהיגים בעולם הערבי ובאירופה מיהרו להעניק לו לגיטימציה ולבסס איתו קשרים דיפלומטיים. בעוד שבשנים קודמות הוא נחשב לדמות מוקצית בזירה הבינלאומית, הפלת משטרו של בשאר אסד אפשרה לרבים לראות בו "שליט דה-פקטו" של סוריה, והם מעדיפים להתעלם מעברו הרצחני כדי לשמור על אינטרסים אזוריים. מדינות ערביות כמו קטאר וטורקיה היו הראשונות לברך על שלטונו, אך גם מדינות אירופיות כמו צרפת וגרמניה נקטו גישה זהירה אך פרגמטית, בטענה שהמשטר החדש עדיף על "כאוס מתמשך".
מדינות המערב, במיוחד אלו השותפות לאיחוד האירופי, שואפות לייצב את סוריה כדי למנוע זרם נוסף של פליטים לאירופה, ולכן הן מוכנות להעלים עין מהאידיאולוגיה האסלאמיסטית הקיצונית של ג'ולאני. שגרירים החלו לקיים פגישות רשמיות עם נציגי המשטר החדש, תוך הצהרות דיפלומטיות שמדגישות "צורך בממשל אחראי" בסוריה. ההתקרבות הזו מעלה חששות כי העולם חוזר על טעויות העבר, כאשר תנועות קיצוניות שהוצגו כ"כוחות יציבים" הפכו בהמשך לאיומים ביטחוניים.
5+
5+ישראל עוקבת בדריכות וממשיכה לסייע לדרוזים
בישראל עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות בצפון סוריה, תוך דאגה מהשלכות ההפיכה על היציבות האזורית. גורמים ביטחוניים הביעו חשש מכך שהמשטר החדש, בעל אופי אסלאמיסטי קיצוני, עלול לערער את האיזון השברירי בגבול הצפון, במיוחד על רקע התגברות האלימות. ישראל כבר הגבירה את נוכחותה הצבאית ברמת הגולן, ופועלת למנוע זליגה של האלימות אל שטח ישראל.
5+בנוסף, דווח כי צה"ל ממשיך לספק סיוע הומניטרי לאוכלוסייה הדרוזית בדרום סוריה, הנמצאת בסכנה מפני מיליציות קיצוניות שעלולות לפעול באזור. הדרוזים, שגילו עמדה נייטרלית ברובה לאורך הסכסוך, עלולים כעת להיקלע בין הכוחות היריבים, וישראל הבהירה כי לא תאפשר פגיעה בהם.
עתידה של סוריה: חוסר יציבות וחלוקת השפעה בין המעצמות
סוריה נמצאת בתקופה של חוסר ודאות מוחלט. רוסיה, שעד כה הייתה התומכת המרכזית במשטר הקודם, נאלצת להסתגל למציאות חדשה, ונראה כי היא שומרת על נוכחות מינימלית מבלי להתעמת ישירות עם השלטון החדש. טורקיה, שתמכה בעלייתו של ג'ולאני, מנסה לחזק את אחיזתה בצפון סוריה ולנצל את הכאוס כדי להמשיך את המאבק נגד הכורדים, שמצידם מוצאים את עצמם במצב רגיש במיוחד, ללא ביטחונות בינלאומיים משמעותיים.
ארה"ב, שבמשך שנים פעלה נגד אסד אך לא תמכה רשמית בג'ולאני, שוקלת את צעדיה, בעוד שישראל נותרת דרוכה מפני האפשרות של הקמת מדינה אסלאמיסטית עוינת בגבולה הצפוני.
אירועי הימים האחרונים מראים כי לא רק שסוריה עדיין רחוקה מהתייצבות -היא על סף מלחמת אזרחים חדשה. המשטר החדש מתקשה לאכוף סדר, האלימות העדתית גואה, ומעצמות האזור ממתינות לראות כיצד תתפתח המציאות הפוליטית החדשה במדינה.
