בימים האחרונים מתנהלת חקירה רגישה סביב חשדות לאי-סדרים, זיופים, שוחד בחירות וחשד למימון זר במגזר הערבי. כדי להבין את המשמעות האמיתית של החקירה, חשוב לעשות סדר בסמכויות: מי יכול לפסול קולות, מי יכול לבטל קלפי, ומי באמת יכול לשלוח את כל מדינת ישראל לבחירות חוזרות.
השופט סולברג הנחה את ראש השב"כ לבחון חשד למימון זר בבחירות
לוועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט נעם סולברג, יש סמכות משמעותית אך מוגבלת. הוועדה יכולה לפסול קולות בקלפי מסוימת, ואף לקבוע שיש לערוך בחירות חוזרות באותה קלפי ספציפית אם התגלו בה ליקויים חמורים. זו סמכות נקודתית, שנועדה לטפל בבעיה מקומית.
המפכ"ל משנה כיוון בפרשת טרור הקלפיות: "נפעל לחקר האמת"
אולם, סמכות לבטל את תוצאות הבחירות בכללותן ולקבוע בחירות מחודשות בכל הארץ, אין לוועדת הבחירות. סמכות זו נתונה בידי בית משפט מחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, במסגרת הליך מיוחד שנקרא "ערעור בחירות".
על פי סעיף 70א וסעיף 86 לחוק הבחירות לכנסת, ערעור בחירות יכול להיות מוגש רק לאחר פרסום התוצאות הסופיות על ידי ועדת הבחירות. את הערעור רשאים להגיש סיעה, רשימה שהתמודדה, מועמד, חבר ועדת הבחירות המרכזית, או היועצת המשפטית לממשלה.
"הבחירות נגנבו": הצעד שנקטו בליכוד בעקבות חשד לזיוף בהצבעות
כלומר, כרגע אנחנו עדיין בשלב החקירה והאיסוף. תוצאות החקירה המתנהלת הן אלו שיקבעו את ההמשך: האם יש דברים בגו, ומה היקף התופעה, אם אכן הייתה כזו.
אם יתברר כי מדובר במקרים בודדים ונקודתיים, הטיפול יישאר ברמת פסילת קלפיות על ידי ועדת הבחירות. אם לעומת זאת יתברר כי מדובר בתופעה רחבה, שיטתית, של זיוף, שוחד בחירות או מימון זר שהשפיעה באופן מהותי על התוצאות, תיפתח הדרך להגשת ערעור בחירות לבית המשפט, שהוא היחיד המוסמך להורות על בחירות חוזרות בכל הארץ.
