מאות מתפללים נכנסו הלילה (בין חמישי לשישי) בליווי צה"ל וכוחות הביטחון לקברו של גדול האמוראים הבבלים, הרב אשי הקבור בהר שנאן למרגלות מוצב ציפורן, מנרה, בגבול לבנון.
המתפללים הגיעו להשתתף בכניסה, כחלק מהחזון להשבת קברי הקדמונים המופקרים וקברי צדיקים באזורים מורכבים, תוך שיתוף פעולה עם כוחות הביטחון והבטחת ביטחונם של המתפללים.
"אנו מודים בשם עם ישראל וציבור המתפללים לצה"ל ולפיקוד צפון על היוזמה המבורכת להחזרת חופש הפולחן בקברו של רב אשי שהופקר בשנות ה-2000. שנזכה לגאול את קברי קדמונינו ולגאולה שלמה", אמרו המשתתפים.
כזכור, הקבר היה אחת מנקודות המחלוקת האחרונות בין ישראל ללבנון, לאחר נסיגת ישראל מלבנון ב-2000. שליח האו"ם, טריה לארסן הציע לחלק את הקבר בין ישראל ללבנון בצורה שתאפשר גישה גם לערבים וכך בוצע.
עד נסיגת ישראל מדרום לבנון היה הקבר כולו בשליטת ישראל, והתאפשרה גישה חופשית של יהודים למקום. לאחר הנסיגה חולק השטח בין ישראל ללבנון. זמן קצר לאחר מכן התמקם חזבאללה ליד הגדר, וצה"ל מנע הגעת יהודים לקבר מחשש לחייהם, עד מלחמת לבנון השנייה, אז הורחק ארגון הטרור מהאזור.
כיום, באמצע הקבר יש גדר תיל החוצצת בין צידו הישראלי לצידו הלבנוני. מצידו הישראלי של הקבר הוקם מוצב של צה"ל, האזור כולו מוגדר "שטח צבאי" והכניסה אליו מתאפשרת בתאום ביטחוני.
קבר אשי התגלה לראשונה כאשר חוקר ארץ ישראל צבי אילן דיווח לראשונה ב-1972 שמישהו כתב על שלט דרכים במקום "קבר הרב אשי". חוקר ארץ ישראל אחר, זאב וילנאי, בספרו משנת 1985 "מצבות קודש בארץ-ישראל", כתב שהמקורות למסורת על קבר רב אשי היא בספר "ייחוס אבות" בשנת ה'רצ"ז (1537) ובספר "יחוס צדיקים".
על פי אותה מסורת קבור במקום גם האמורא רב פפא. אחרים חולקים על זיהוי זה, מאחר שרב אשי חי ונפטר בעיראק, במאה ה-5 ואין שום תיעוד היסטורי שנקבר על הר בגבול לבנון. מסורת נוספת מזהה את המקום עם מעמד ברית בין הבתרים. על פי מסורת מוסלמית מיוחס הקבר לשייח' עבאד, וזה גם שמו הערבי של ההר.
