התנ"ך, המשתרע על פני תקופה של כ-3,500 שנים ומכיל את הסיפורים המכוננים של היהדות, מציג תופעה מעניינת: נוכחותן המצומצמת של דמויות נשיות לעומת מספרן העצום של דמויות גבריות. מאדם הראשון ועד מלאכי הנביא, הנרטיב התנ"כי נשלט בעיקר על ידי גברים. מתוך 1,200,000 נביאים שפעלו בעם ישראל לאורך הדורות, עלו על הכתב עשרות ורק שבע מתוכם היו נשים.
אפשר להסביר זאת בטענה שהתנ"ך מותאם לתקופה והתרחש בזמן שנשים אכן לא לקחו חלק משמעותי בקידום מהלכים בעולם כולו. אך היא סותרת את היותה של התורה נצחית ומתאימה לכל דור, ובוודאי שגם היום בעידן הפמיניזם. אם כך, כיצד התנ"ך שתקף גם לדורנו, בו נשים נמצאות בקידמה, לא העניק להם מספיק במה בספרים הקדושים.

עיון מעמיק יותר מגלה תמונה מורכבת: למרות מיעוטן, הנשים המוזכרות בתנ"ך הן דמויות יוצאות דופן. אישה תוזכר בתנ"ך בדרך כלל רק כאשר היא מהווה כוח מניע משמעותי בעלילה. אלו נשים פורצות דרך, יוזמות שינויים דרמטיים ועומדות בחזית האירועים שעיצבו את ההיסטוריה היהודית. הן מתעלות מעל למוסכמות החברתיות של זמנן, ועליהן נאמר "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל".
העיסוק במעמד האישה קיים ביהדות עוד לפני עידן הפמיניזם. בשונה מתפיסות מודרניות שמבקרות את היהדות כאילו היא מקטינה אישה, ניתן לראות בתנ"ך שהיא בעלת מעמד מכובד דווקא. נשים אוהבות לצטט לבעליהן את ציווי השם לאבי אבות האומה, אברהם אבינו: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ".

עם הדורות, ככל שהעולם התקדם, גם העיסוק בנשות התנ"ך התרחב. הבעל שם טוב עסק בסוגיה זו בסביבות המאה ה-18, בתקופה זו המונח פמיניזם גם הופיע לראשונה בכתב העת של הפילוסוף הצרפתי שארל פוריי. במובן זה החסידות מביאה גם תשובה לשאלה מדוע בכלל יש משמעות להיות אישה או גבר.
הגישה של הבעל שם טוב היא שבתוך גבר ואישה טבוע שוני מהותי פנימי, והשוני הזה בעל משמעות בתיקון העולם. על פי חלק מגדולי ישראל, בדורות האחרונים התיקון הוא נשי יותר ואכן עם הזמן, ביהדות נותנים יותר מקום לעבודת הרגש.
ההתבוננות העמוקה בסיפורים על נשים בתנ"ך, שכאמור כל אחד מהם מביא תמונה של אישה עוצמתית, מציג מבט חדש לגמרי. ייתכן כי המיעוט בדיבור על נשים זה על מנת שנעמיק במעט הסיפורים הקיימים ונפיק את המירב שיש ללמוד מהן.

מחווה ניתן ללמוד את היכולת לתקן, משרה לחולל מהפכים ולהניע שינויים ומהמיילדות במצרים את האומץ לשמור על המסורת גם מול מלך איום כמו פרעה. מבנות צלופחד את האהבה לארץ, מחנה את התפילה והתקווה וכל זה רק על קצה המזלג. אז להבא, כשיצא לכם לקרא על נשות התנ"ך – מומלץ ביותר לעיין לעומק הפסוקים, להציב שאלות על הדמויות העוצמתיות ולמצוא את התשובות שאין ספק שירתקו אתכם.
