סעיף 7 לחוק השב"כ מסמיך את השב"כ לשמור על סדרי המשטר הדמוקרטי. פרופ' מני מאוטנר במאמרו "שנות השמונים – שנות החרדה" מראה כיצד מאז שנות השמונים העיתונות ההגמונית זעקה על "קץ הדמוקרטיה" כאשר למעשה היא התכוונה ל"אובדן ההגמוניה". ובאנלוגיה אפשר לומר שהשב"כ רואה את תפקידו בשמירה על ההגמוניה הישנה.
הנהגת השב"כ מורכבת במידה רבה מבכירים בהגמוניה הישנה. די לראות את כל שורת ראשי השב"כ לדורותיהם יוצאים ברובם מאותו בית יוצר, וחושבים אותו דבר (קפלן).
השב"כ הוא כלי של מפא"י ההיסטורית בשימור מוקדי הכוח של חבריה, ונעשה בו שימוש פוליטי לאורך השנים בשירות אותה הגמוניה ישנה. כדאי לצפות בסרטו של שמעון ריקלין "השב"כ ידע" כדי להבין איך השב"כ גויס לקדם מטרות פוליטיות בשירות ממשלת רבין בתקופת אוסלו תוך הכפשה מכוונת של המתיישבים בישוב היהודי בחברון כדי להוביל לפינויים.

בתקופת המחאה הקשב של הבכירים בגוף הזה התמקד בשיתוף הפעולה עם הקפלניסטים והגווארדיה הוותיקה של ההגמוניה הישנה. והתוצאה: הכישלון המודיעיני החמור ביותר בתולדות המדינה שהוביל לרצח ולאונס של 1200 מבני ובנות עמנו.
השב"כ פעל במרץ כדי לשמר את ההגמוניה גם לאחר השבעה באוקטובר, למשל בדרך של סיכול ממוקד לפלדשטיין ולרוזנפלד, והכל בשירות הדחת ראש ממשלה שמייצג את ההגמוניה החדשה שמאיימת על ההגמוניה הישנה והטובה שלהם. התוצאה: פחות קשב לסיכול פיגועים, ורק בנס ניצלו חייהם של מאות אזרחים שהיו אמורים להתפוצץ בפיגוע האוטובוסים המשולב שהשב"כ היה אמור לסכל.
את ראש השב"כ יש לפטר בהקדם. זה ברור ומיותר להציג טיעונים לכך לאחר השבעה באוקטובר. אני מעריך שנתניהו ימצא את העיתוי המתאים בקרוב (את גלנט הוא פיטר ביום שבו טראמפ ניצח). השב"כ הוא גורם מרכזי בדיפ סטייט הישראלי. הגיע הזמן לבנות אותו מחדש כך שיתמקד בסיכול פיגועים ולא בסיכול הבחירה הדמוקרטית של עם ישראל.
