אלפים ליוו היום (שני) את איציק אלגרט הי"ד שנחטף ב-7 באוקטובר בדרכו לקבורה בקיבוץ שממנו נחטף – ניר עוז: "כל כך האמנתי שתחזור חי. הלכת מוקדם מדי. עינו אותך, הרעיבו אותך, הלכת בייסורים גדולים שרק רוצחים תאבי דם יכולים לעולל", רחל דנציג אחותו ספדה בכאב.
"משפחת אלגרט הידועה – זה אנחנו. משפחה מוזרה, משפחה של אמנים. מוכשרת, מנהיגה ואהובה" הוסיפה דנציג, "אתה, איציק, היית ההנדימן של הקיבוץ. ידעת לתקן כל פגע, לאלתר בכישרון יוצא דופן".
בקול שבור, נפרדה האחות מאלגרט: "איציק, תודה על האהבה והתמיכה שהענקת לילדיי ולנכדותיי. היית אוזן קשבת. הנכדות שלי מדברות עליך. אתה הדוד הטוב שלהן. הלב הגדול שלך, איציק אחי, ילווה אותי עד שארית חיי".
גילי חזות שורד הטבח נשא דברים בשם קיבוץ ניר עוז: "הוא היה בא תמיד, ובכל מזג אויר, מלא באנרגיה חלקה של כעס ועצבנות אך במהותה תמיד של רצון לתקן, לשפר, ובהמשך לבדוק אם הכל כשורה".
איציק נולד בשנת 1955 וגדל בבת-ים. בשנת 1983 עבר לניר עוז, שם בנה את ביתו, נישא והקים משפחה עם שני ילדיו. חזות תיאר תמונות שנחקקו בזיכרון חברי הקיבוץ: "איציק בבריכה יושב עם חבר'ה ומשחק שש-בש, איציק משחק כדורסל במים, איציק מבלה בפאב. איציק שועט על הרכב שחונה ליד ביתו לתקן".
