חיים של שקר: זהות בדויה, נישואין, כרטיסי אשראי, דרכונים וכושר המצאה אחד גדול. נשים שהיו קורבן למערכות נישואין עם מרגלים או שוטרים סמויים במשך שנים, חשפו את סיפורן ואת המחיר ששילמו בלי לדעת, כך פורסם היום (שני) בגארדיאן.
הלן סטיל הייתה בשנות ה-20 לחייה ומאוהבת עמוקות בגבר שאמר לה שהוא "רוצה לבלות את שארית חייו" איתה. היא וג'ון בארקר בדיוק עברו לדירה חדשה, הלכו יחד לטיולים ארוכים באזור הכפרי ודיברו על כך שהם מקווים לקנות שם קוטג' בכסף שג'ון ירש.

"מעולם לא הרגשתי את עוצמת האהבה הזו למישהו לפני כן", סיפרה הלן והוסיפה כי "למרות שהיו לנו כמה ויכוחים קטנים, ג'ון ואני היינו מאושרים באושר". יום אחד הוא הפתיע אותה כשאמר כי הוא רוצה שיהיו להם ילדים: "קצת נבהלתי ושאלתי כמה יש לו בראש", ציינה הלן. "שש," הוא ענה.
לאחר מכן ,במשך שישה חודשים, דיינס העמיד פנים בפני סטיל שהוא סובל מהתמוטטות נפשית. הוא ייסר אותה בכך שסיפר שהוא אוהב אותה אבל לא יכול להמשיך את מערכת היחסים שלהם, מכיוון שהוא זקוק למרחב. הוא היה נעלם לתקופות ואז מופיע שוב. זה היה "לא יציב ומדאיג", ציינה הלן סטיל.

ב-1992 ג'ון כתב להלן שהוא נוסע לדרום אפריקה כיוון שהוא מרגיש חסר תקווה. "הייתי מבולבלת, יצאתי מדעתי ודאגתי לו אבל לא יכולתי לעשות שום דבר בנידון. התפרקתי ובכיתי ללא שליטה", סיפרה סטיל. כמו שוטרים סמויים אחרים, דיינס העמיד פנים שהוא התמוטט כדי לסיים את תפקידו. וחזר לאחר מכן לעבוד בסקוטלנד יארד.
זה לקח 18 שנים, אבל סטיל הצליחה לחשוף אותו כמרגל משטרתי. מארכיון המדינה לתעודות לידה ופטירה היא גילתה שהוא השתמש בזהות של ילד מת. "ג'ון בארקר – האיש שאהבתי, האיש שתכננתי לבלות איתו את שארית חיי – לא היה קיים", הבהירה הלן.

במציאות הוא היה שוטר סמוי שנשלח לרגל אחריה ואחרי סביבתה הפוליטית. היא הייתה פעילת צדק חברתי ואיכות הסביבה. לבסוף, היא אף הואשמה במשפט מקלייבל, שנערך בבריטניה במסגרתו מקדולנד'ס תבעה אותה ואדם נוסף בגין דיבה על כך שחילקו עלון עם מידע שקרי.
ביוני 2013 התגלה כי מי שכתב את העלון היה שוטר סמוי.ג'ון דיינס, שהשתמש בשמו הבדוי "בארקר" במהלך ארבע שנים בשוטר סמוי, אמר שהוא מעולם לא אהב את סטיל. דיינס השתמש בסטיל כדי לחזק את זהותו הבדויה ולאסוף "כמה שיותר מודיעין שימושי ובעל ערך" על מפגיני שמאל. "במילים אחרות, ניצול רגשי ומיני קר ומחושב", אמר דיוויד בר, עורך הדין הראשי של החקירה.

אליסון, תועמלנית שמאלנית, חיה עם גבר שהכירה בשם מארק קאסידי במשך חמש שנים. "עד מהרה נכנסנו לשגרת חיים משותפת, ולא הרגשתי כל כך מאושרת במשך שנים. נהנינו מהערבים שלנו בצפייה בטלוויזיה או לבלות עם חברים", סיפרה אליסון וציינה כי מארק פגש את קרוביה, אבל היא מעולם לא פגשה את משפחתו.
לדבריה, קאסידי סיפר סיפור עצוב על שכול וחוסר תפקוד משפחתי: נהג שיכור הרג את אביו כשהיה בן שמונה, הוא לא הסתדר עם אמו. פעם היא הלכה לפגוש את סבא שלו אבל הוא יצא במקרה לטיול בכנסייה.
בשנת 2000 הוא אמר לה שהוא נוסע לגרמניה אחרי חודשים של דיכאון.
זו הייתה טקטיקה מוכרת של השוטרים הסמויים כאשר ביקשו להיחלץ מעבודתם החשאית. קאסידי שלח לה מכתבים או גלויות בחתימת דואר מחו"ל שנועדו להרתיע אותה מלבוא לחפש אותו. אבל עד מהרה החלה לחשוד ושכרה בלש פרטי שקבע שקאסידי השתמש בזהות בדויה.
פעילה אחרת, ליסה ג'ונס, ניהלה מערכת יחסים של שש שנים עם מארק קנדי. היא אהבה אותו "לגמרי, לגמרי, יותר מכל אחד". לדבריה הוא היה "האדם שהכיר אותי טוב יותר מכל אחד אחר. חשבתי שאני מכירה אותו טוב יותר ממה שמישהו אחר מכיר אותו".

אולם, היא החלה לחשוד שהוא לא מי שהוא אמר שהוא. היא הכירה אותו בתור מארק סטון. אבל בחופשה באיטליה היא גילתה בתא הכפפות של הטנדר דרכון שלו בשם אחר. "הדבר שגרם לבטן שלי להתהפך היה לראות שיש לו ילד. הדמות של מארק סטון לא הייתה כזו שהייתה מביאה לעולם ילד".
עבודת בילוש נוספת הובילה אותה להתעמת איתו, ואילצה אותו להודות שהוא שוטר סמוי. חשיפת קנדי עוררה את שערוריית שוטרי הריגול ב-2011, והובילה לגילוי היקף המבצעים החשאיים של שוטרים סמויים ומרגלים, במשך עשרות שנים והנשים שנפלו קורבן להצהרות האהבה בזמן שהיוו רק יעד לריגול.

במשך שנים רבות הנשים השתמשו בשיטות גאוניות, כדי לגלות את זהותם האמיתית של הגברים שהתעללו בהן באמצעות מערכת יחסים שקרית. במבצע חשאי ארוך שנמשך מ-1968 עד 2010 לפחות, כ-139 שוטרים סמויים ריגלו אחר יותר מ-1,000 קבוצות פוליטיות בעיקר מהצד השמאלי של המפה בבריטניה.
