בשבוע החולף התכנסה בטמרה ישיבת חירום בהשתתפות בכירים רבים בחברה הערבית אחרי הרצח של הנער ג'ואד יאסין בן ה-17 בכניסה לעיר טמרה. בין היתר, נכחו באירוע חברי כנסת אימן עודה ומנסור עבאס, ראש ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל מחמד ברכה וגם איש הדת הידוע לשמצה – ראא'ד סלאח.
אומנם התרגלנו לשמוע את מנהיגי הציבור הערבי מאשימים את כולם: את המדינה ואת המשטרה, אבל כמעט אף פעם הם לא מאשימים את עצמם ולא מקיימים חשבון נפש פנימה.
באותה פגישה נכח גם ראש מועצת בענה, אבראהים חצארמה, שבניגוד למנהיגים אחרים בציבור הערבי, דיבר מדם לבו בחשבון נפש חריף, חריג ואמיץ נגד החברה שלו כשאמר: "לפני כולם – אנחנו אשמים בתופעת האלימות".
בין דבריו, אמר ראש המועצה: "אני נגד להגיד "הרצח במגזר הערבית", הרצח הזה נמצא רק באיסלאם. זה סרטן שאנחנו סובלים ממנו. כן! אנחנו עם לא מחונך, לא מחנכים את הילדים שלנו והילדים שלנו זרוקים ברחוב, כן! זה לא 'לא נכון' – זה מאה אחוז נכון. זה המצב שאנחנו חיים בו ותמיד אנחנו מאשימים את המשטרה ואחרים".
"הבעיה השניה היא של הדת ושל נקמת הדם", אמר חצארמה, ולאחר מכן הבהיר: "בעיה שהייתה לפני האיסלאם ונשארה בדם שלנו ובגנים שלנו ואצל אבות אבותינו. אתה יודע למה אף אחד לא עצור אצל המשטרה? כי אנחנו יודעים מי הרוצח והפושע וכולנו מתחבאים ויודעים מי רצח!"
שיח נרחב התעורר ברשתות החברתיות בעקבות הדברים: היו מי שהסכימו איתו והיו שלא, אך הוא היחידי שאמר את הדברים: לא שמענו אף מנהיג ציבור בולט או כלי תקשורת ערבי-ישראלי מרכזי שלקח את דבריו והדהד אותם. בינתיים חשבון הנפש החשוב עדיין לא נעשה בצמתים המשפיעים באמת בקרב הנהגת החברה הערבית.
