accessibility-icon
share-icon
קרדיט: משפחת דמארי
קרדיט: משפחת דמארי

אמילי דמארי לאחר סדרת ניתוחים: "מקבלת את הכאב והצלקות"

נעמי רחליס

נעמי רחליס

ב אדר ה'תשפה (02.03.25)

21

28

like

0

dislike

לאחר 471 ימי שבי בעזה, אמילי דמארי עברה סדרת ניתוחים מורכבים בבית החולים • "אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח", אמרה דמארי ששוחררה במסגרת העיסקה


אמילי דמארי שנחטפה לשבי חמאס בעזה במשך 471 ימים, עברה סדרת ניתוחים מורכבים לטיפול בפציעות קשות שנגרמו לה במהלך טבח ה-7 באוקטובר. דמארי, אזרחית בריטית ישראלית, נורתה בידה השמאלית וברגלה הימנית מטווח קצר על ידי מחבלים בעת שנאבקה על חייה בקיבוץ כפר עזה. כתוצאה מהירי, איבדה שתי אצבעות וסבלה מפציעות חמורות שהגבילו את תנועתה.

"אני מקבלת לחלוטין את היד שלי, את הכאב ואת הצלקות. עבורי, הן מסמלות חירות, תקווה וכוח", אמרה דמארי בבית החולים. במהלך ימי השבי האכזרי, ארגון הטרור הרצחני חמאס לא העניק לה כל טיפול רפואי, למעט בקבוק יוד פג תוקף ותחבושות. למרות הסיכון לזיהום מסכן חיים, היא שרדה את התנאים הקשים – ללא טיפול רפואי מינימלי ואפילו גישה למים נקיים.

maximize-image
images-count1+
אמילי אחרי הניתוח | קרדיט: Pomi Ofir Tal

מנדי, אמה של אמילי, סיפרה כי בתה "נתפרה כמו כרית" על ידי חמאס, וכי הפציעות ביד וברגל הותירו אותה בכאב בלתי נסבל במשך חודשים רבים. לדבריה, העובדה שלא מתה בזיהום קטלני היא בגדר נס רפואי.

אמילי מספרת כי הניתוחים בבית החולים שיבא עברו בהצלחה: "הרופאים והאחיות עשו עבודה מדהימה. הכאב הנורא שהיה לי במשך שנה וחצי – בגלל טיפול לקוי בשבי ירד משמעותית. עכשיו, עם שיקום ופיזיותרפיה, אני מקווה שהיד שלי תחזור לתפקוד טוב יותר מבעבר".

maximize-image
images-count1+
אמילי ודורון עם שחרורן | צילום: דובר צה"ל

"הפציעות שלי היו קשות, אבל אני יודעת שיש כאלה שנמצאים שם במצב גרוע בהרבה, פיזית ונפשית. כל חטוף חייב לשוב הביתה", אמרה בנוסף. שניים מהחטופים שעוד בשבי הם חבריה הקרובים מהקיבוץ, התאומים גלי וזיו ברמן. גלי היה לצידה כאשר המחבלים פרצו לדירתה, והשניים נחטפו יחד.

כעת היא פונה למנהיגי העולם בדרישה להגביר את הלחץ על חמאס: "אני מודה לנשיא טראמפ על העסקה שהביאה אותי הביתה, אבל עכשיו חייבים להביא גם את גלי, זיו ושאר החטופים, לפני שיהיה מאוחר מדי".

לאחר שתשלים את תהליך ההחלמה, אמילי מצפה לבקר בבריטניה, להודות אישית לתומכים הרבים שליוו אותה ולהגשים חלום נוסף – לחזור ליציע של טוטנהאם, הקבוצה אותה היא אוהדת, ולפגוש את האוהדים שעמדו לצידה. בינתיים, היא ממשיכה במסע ההחלמה שלה וממשיכה להזכיר לעולם את הדחיפות בשחרורם של 59 החטופים שעדיין מוחזקים בעזה.

עקבו אחרינו גם ב-Google News