טקס סיום קורס קצינים. רגע של מנהיגות, של אחריות, של עתיד. ראש הממשלה עלה אתמול (ראשון) לנאום, מהנאומים החשובים שלו בשבועות האחרונים. אף ערוץ לא מיהר לשדר את דבריו של ראש הממשלה. בעצם הנאום שודר במלואו רק בערוץ 14.
נתניהו לא מדבר בסיסמאות ריקות, למעשה הוא משרטט מזרח תיכון חדש שמתקיים בזכות גבורת לוחמינו. ראש הממשלה מתייחס להשבת החטופים, לפירוז עזה, להכנסת הטנקים ליהודה ושומרון ולסוריה.
1+לראשונה, ראש הממשלה מעביר מסר לכוחות המשטר החדש שלא ייכנסו לשטח מדרום לדמשק. אנחנו דורשים פירוז מלא של דרום סוריה ומעל הכול, כמובן, לא נאפשר לאיראן נשק גרעיני. אלו הצרות שמשפיעות על ביטחון ישראל, מעצבות מדיניות בינלאומית. זה היה צריך אתמול לפתוח את המהדורות המרכזיות, אבל זה לא קרה.
הרמטכ"ל בנאומו טעה במספר החטופים. אם נתניהו היה טועה, ברור שזה היה הופך מיד לפושים בכל האתרים, אבל כשהוא לא, שקט תקשורתי. אז על מה כן דיברו? הנה, על אדם אחד שצעק בוז. אחד. לא קבוצה, לא מחאה, אדם אחד. וזה מה שהפך לכותרת הראשית. התקשורת שוב עוסקת בתפל, לא בביטחון, לא באיומים, לא בהחלטות גורליות, אלא ברעש חסר חשיבות.
1+ובסוף לא משנה כמה מדיניות ביטחונית תתווה, כמה חזיתות תנהל, כמה אתגרים אמיתיים תעמוד מולם, כל מה שיזכרו מהטקס הזה זה רק צעקה אחת. כמו תמיד, את התמיכה מעלימים, אולי כי זה לא עובר מסך.
