נתוני המדגמים של הבחירות בגרמניה שפורסמו הערב (ראשון) לא השאירו מקום לספק. לפי תוצאות המדגמים, פרידריך מרץ, בראשות המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, יהיה קנצלר גרמניה הבא, כשהוא לוקח 30% מקולות המצביעים. זהו הפרופיל של הפוליטיקאי הכי בכיר בגרמניה החל מהערב.
פרידריך מרץ, דמות בולטת בפוליטיקה הגרמנית, נחשב לאחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר במפלגת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי (CDU). לאחר קריירה ארוכה ששילבה משפטים, פוליטיקה ועסקים, הוא הצליח לחזור לבמה המרכזית ולהוביל את ה-CDU כיו"ר המפלגה וראש האופוזיציה בבונדסטאג.
מרץ, יליד 1955, הצטרף לאיחוד הצעיר ב-1972 והחל את דרכו הפוליטית לאחר שסיים את לימודי המשפטים. הוא החל את הקריירה הציבורית שלו כשופט ועורך דין תאגידי, וב-1989 נבחר לראשונה לפרלמנט האירופי. חמש שנים לאחר מכן הוא הצטרף לבונדסטאג, שם הפך למומחה מוביל במדיניות פיננסית בתוך מפלגת CDU. בשנת 2000 הוא התמנה לראש הקבוצה הפרלמנטרית של CDU/CSU, בתקופה שבה אנגלה מרקל נבחרה לראשות המפלגה, ושניהם הפכו ליריבים פוליטיים מובהקים על הנהגת ה-CDU.
עם התחזקותה של מרקל, נדחק מרץ הצידה ובשנת 2002 ויתר על תפקידו כמנהיג האופוזיציה לטובתה. בהדרגה הוא נסוג מהפוליטיקה כדי להתמקד בקריירה משפטית ולשמש כיועץ בכיר במשרדים מובילים, תוך עבודה בדירקטוריונים של חברות ענק. הוא נחשב למומחה בתחום המיזוגים והרכישות ונותר מעורב בעשייה ציבורית, אך ללא תפקיד פוליטי רשמי.


בשנת 2018, בעקבות הודעתה של מרקל על פרישתה מהנהגת CDU, הכריז מרץ על חזרתו לפוליטיקה והתמודד על ראשות המפלגה. למרות שהתמודד פעמיים – תחילה מול אנגרט קראמפ-קרנבאואר ולאחר מכן מול ארמין לאשט – הוא לא הצליח לזכות בתפקיד. רק בניסיון השלישי שלו, בבחירות הפנימיות של 2021, הצליח לבסוף להשיג את ההנהגה, כשהוא מבטיח לשנות את כיוון המפלגה ולמשוך מחדש את הבוחרים הימניים השמרנים שאיבדו אמון בתקופת מרקל.
מרץ חזר לבונדסטאג ב-2021 לאחר היעדרות של 12 שנים, כשניצח בפריימריז הפנימיים של ה-CDU והחזיר לעצמו מושב בפרלמנט. בשנים האחרונות, הוא דחף למדיניות כלכלית ניאו-ליברלית ושמרנית יותר, תוך הבטחה להפוך את ה-CDU לחלופה ברורה לממשלה הסוציאל-דמוקרטית של אולף שולץ. מרץ מזוהה עם הקו השמרני-ליברלי של ה-CDU, ונחשב לתומך של מדיניות כלכלית המקדמת יזמות והפחתת מיסוי.
בתחום יחסי החוץ, הוא דוגל בגישה נוקשה כלפי רוסיה ומביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל. לאחר טבח ה-7 באוקטובר ותחילת מלחמת חרבות ברזל ב-2023, הוא הביע ביקורת כלפי ארצות הברית על גישתה לישראל העניין הסיוע הצבאי, וטען כי לגרמניה מחויבות היסטורית להעניק לה סיוע ללא תנאים. באוקטובר 2024, הוא אף דרש ממשלת גרמניה לחדש את משלוחי הנשק לישראל, כולל חלקי חילוף לטנקים.
