יום קשה ואכזרי עבר עלינו אתמול. יום שכל כך רצינו שלא יקרה, שלא כך תיראה תמונת הסיום וגורלם של בני משפחת ביבס ועודד ליפשיץ בני קיבוץ ניר עוז. הרכנו אתמול את ראשנו לאות צער וכאב כמשפחה אחת. ליום אחד חזרנו להיות מאוחדים. מאוחדים בכאב. מאוחדים בשכול.
וחמאס? בני החושך הללו ממשיכים בשלהם את מסע היח"צ הטרוריסטי והלוחמה הפסיכולוגית הבלתי פוסקת. מופע האימה והזוועה שהם קיימו על הבמה עם ארונותיהם של הקדושים היה שיא נוסף בחוסר אנושיות, חותם רשמי ומלא על עצם היותם חיות אדם שלא ראויים ליחס אנושי.
אבל ראוי להתעכב על המסרים שחמאס העביר אתמול במופע האימה. ללמוד את הלך המחשבה ואת השאיפות. הכיתוב המרכזי על הבמה דיבר על היום שאחרי, שעבור המרצחים של חמאס הוא המבול, אותו מבול של השבעה באוקטובר. הם גם חזרו שוב ושוב על השקר של השורשים שלהם הנטועים באדמה שאותה הם לא מוכנים לעזוב. וזה עוד לפני עיוות תמונת ראש הממשלה וההאשמות הנבזיות שנקשרו בו ובצה"ל.
חווינו אתמול כאומה ארוע מטלטל, ארוע שבאופן טבעי מעורר זעם פנימי, כעס שמחשב להתפרץ ודורש נקמה על מה שעוללו לנו. אבל לא רק נקמה אנו מבקשים. אלא סדר חדש וברור באזור סביבנו. הבנה פשוטה של המציאות ושל האויב וממנה ההשלכות המובנות מאליהן שאותן צריך לעשות כדי להבטיח שכל החלומות, החזונות, המטרות והיעדים שלהם לא יצאו לפועל, לעולם. כל אלה ייגדעו על ידינו אחת אחת.
מבול אתם רוצים?? תקבלו את המבול הישראלי! מבול שלא דמיינתם איך נראה. מבול שסופו דומה למבול ההוא, בימי נח, "וימח את כל היקום אשר על פני האדמה". ככה ייעשה לאדמת עזה.
שורשים וחיבור לאדמה רציתם?? תגורשו לצמיתות מעל האדמה הזאת. לא יישאר לכם גרגר. מידה כנגד מידה. עין תחת עין. אתם תמשיכו עוד עשרות שנים לקום בלילה מיוזעים מסיוטים וחלומות על חיילי צה"ל שמכים בכם, שלא משאירים לכם סיכוי לממש את חלומותיכם. על כך שאפשרתם לזוועות הללו לקרות ולא קם אחד, אחד! שיתנגד, שיתנצל, שיגידו שזה פסול ולא ראוי. ככה זה צריך להיראות. ככה זה חייב להיראות. כדי שלעולם לא נראה ונחווה שוב את מה שחווינו אתמול.
