התקפות טרור בישראל שקשורות לאוטובוסים, במיוחד פיגועי תופת, היו חלק מההיסטוריה הטרגית של המדינה, בעיקר במהלך שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000. פיגועים אלה הביאו להרג של ישראלים רבים – וזרעו במשך תקופות ארוכות פחד אמיתי באזרחים להשתמש בתחבורה ציבורית.
פיגוע ההתאבדות הראשון נגד אזרחים ישראלים התרחש ב-6 ביולי 1989, במה שנודע כפיגוע בקו 405. במהלך האירוע, מחבל השתלט על אוטובוס של חברת "אגד" בקו זה ודרדר אותו לתהום בסמוך לקריית יערים. כתוצאה מכך נרצחו 16 מנוסעי האוטובוס.
הפיגוע המשמעותי הראשון שביצע ארגון חמאס התרחש ב-13 באפריל 1994, כאשר מחבל מתאבד פוצץ עצמו בתחנת אוטובוסים בחדרה וגרם למותם של חמישה ישראלים.
לאחר חיסולו של יחיא עיאש, אחד ממפקדי חמאס, בינואר 1996, חלה עלייה חדה במספר הפיגועים שביצע הארגון, שנמשכה עד סוף 1997. במהלך 21 החודשים הראשונים של האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000 עד יוני 2002), חמאס היה אחראי לכ-43% מכלל פיגועי ההתאבדות נגד ישראלים, שבהם נהרגו 161 איש ונפצעו יותר מ-1,100.
בין השנים 2000 ל-2005, ביצע חמאס 92 מתוך 155 פיגועי התאבדות בסך הכול. פיגועי חמאס התאפיינו בקטלניות גבוהה וגרמו, לעיתים קרובות, למספר נפגעים גדול יותר בהשוואה לקבוצות פלשתיניות אחרות.
לאורך השנים, נהרגו סך הכל 725 בני אדם בפיגועי התאבדות, כאשר סך הפיגועים עומד עד כה (לא כולל הפיגועים הערב) על 151, מתוכם 49 שלא הביאו להרוגים. פיגוע התופת האחרון התרחש ב-18 באוגוסט בשנה שעברה, אז פיצוץ שאירע בשכונת התקווה בתל אביב בהכוונת החמאס והגא"פ – לא הביא לנפגעים.
בשנת 2016 התרחש פיגוע נוסף בקו 12 של חברת אגד, ליד צומת פת בירושלים. בפיגוע נפצעו 20 בני אדם, ומי שלקח אחריות לביצועו היה ארגון הטרור חמאס.
