לפי דו"ח החשבונות הלאומיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2024 נרשמה עליה של 1.0% בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), אך התוצר לנפש ירד ב-0.3%. משמעות הנתונים היא כי למרות הצמיחה הכללית במשק, גידול האוכלוסייה הוביל לירידה ברמת החיים הממוצעת.
אחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על הכלכלה הישראלית ב-2024 הוא מלחמת "חרבות הברזל". נתוני ההוצאה הציבורית מצביעים על זינוק של 13.7%, כאשר ההוצאה הביטחונית לבדה קפצה ב-43.3%. כתוצאה מכך, הגירעון התקציבי התרחב משמעותית והגיע ל-6.6% מהתמ"ג, לעומת 4.3% בשנת 2023.
ההוצאה לצריכה פרטית גדלה ב-3.9%, מה שמעיד על התאוששות מסוימת של משקי הבית, לאחר ירידה של 1.2% ב-2023. עם זאת, ההשקעות בנכסים קבועים ירדו ב-5.9%, בעיקר בשל ירידה חדה של 17.5% בהשקעות בבנייה למגורים, נתון המשקף קיפאון בשוק הנדל"ן.
המגזר העסקי רשם ירידה של 0.6% בתוצר המקומי שלו, כאשר ענפים כמו בינוי ותעשייה הציגו ירידות חדות. יצוא הסחורות והשירותים (למעט חברות הזנק ויהלומים) ירד ב-4.6%, בעוד היבוא הצטמצם ב-2.0%. עם זאת, היבוא הביטחוני דווקא זינק ב-69.5%, שוב, בהשפעת המלחמה.
ברבעון הרביעי של 2024 נרשמה התאוששות מסוימת, עם עליה של 2.5% בתמ"ג ו-1.5% בתוצר לנפש. נתונים אלה מעידים על מגמה חיובית לקראת 2025, אך עדיין לא ברור האם מדובר בהתאוששות יציבה.
