לצד השמחה על שחרור 3 חטופים, ישנו מחיר כבד שישראל משלמת על העסקה, 396 מחבלים שוחררו, מתוכם 10 ליהודה ושומרון ואחד למזרח ירושלים. כמו בכל הפעימות האחרונות, בכפרים הערבים נערכו חגיגות לרגל השחרור.
מדובר צהל נמסר כי: "כוחות צהֲ"ל בפיקוד המרכז ערוכים לפעימה הנוספת של שחרור המחבלים, זאת באמצעות חיזוק ההגנה בגזרות השונות, ביצוע סריקות בשטח ושיחות אזהרה מקדימות".
המנהל האזרחי העביר מסרים באמצעות מפקדות התיאום והקישור הצבאיות לכלל הדרגים הפלסטינים, על פיהם צה"ל ימשיך לנקוט באפס סובלנות כלפי חגיגות ותמיכה בטרור בכל רחבי יהודה ושומרון.
אבל דיבורים לחוד ומציאות לחוד, כאשר המחבלים מגיעים לרמאללה, התחנה הראשונה לפני פיזורם ביהודה ושומרון כך זה נראה כשהם יורדים מהאוטובוס.
חגיגות שחרור מחבלים | צילום: רשתות ערביות
הצעקות והמוזיקה שמושמעים בתהלוכות האלה נשמעות היטב בישובים הישראלים הסמוכים ומפחידים את התושבים. אני שומע מהתושבים תסכול מהדרג הצבאי שמדבר על מניעה אבל בפועל לא מצליח למנוע את החגיגות. השאלה הגדולה היא, אם צה"ל לא מצליח למנע תהלוכות איך הוא יסכל פיגועים?
