שגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, העלה סימני שאלה משמעותיים בנוגע ליכולתה של מועצת השלום להוציא לפועל את תוכניתו של הנשיא דונלד טראמפ לרצועת עזה – ללא תכנון נוסף והקצאת משאבים מצד הממשל האמריקני. כך דווח הערב (חמישי) בפוליטיקו, על בסיס מברק ששלח השגריר לוושינגטון.
לפי הדיווח, החשש המרכזי שהעלה האקבי נוגע לעתידו של המרכז הבין-לאומי לתמיכה בעזה (IGSC), שהוקם כמוקד לתיאום בין ארצות הברית, ישראל והשותפות הבין-לאומיות. הפנטגון מתכנן לצמצם במהלך השנה הקרובה את נוכחות אנשיו במרכז ולהעביר חלק מהמשימות לידיים אזרחיות – אלא שלדברי השגריר, עדיין לא ברור מי יוכל למלא את החלל שייווצר.
"שגרירות ארצות הברית בירושלים אינה ערוכה כרגע מבחינת כוח אדם לקבל על עצמה את התפקידים הללו", כתב האקבי, לפי פוליטיקו. לדבריו, השגרירות תוכל להיערך לכך – אך רק לאחר שיובהר אילו משאבים אנושיים, כספיים ולוגיסטיים יידרשו. האקבי הוסיף כי מועצת השלום פועלת להרחבת מצבת כוח האדם שלה, אך "עדיין לא ברור אם תהיה מסוגלת למלא את כל התפקידים" במרכז.
הדברים מקבלים משמעות מיוחדת על רקע התפקיד המרכזי שיועד למנגנונים הבין-לאומיים ב"יום שאחרי" בעזה. מפת הדרכים הרשמית של מועצת השלום קובעת כי כוח הייצוב הבין-לאומי אמור לסייע באבטחת הסיוע, באימון המשטרה הפלשתינית וביישום התהליך, לצד פירוז הרצועה והעברת הסמכויות מידי חמאס למינהל החדש. אלא שגם חודשים לאחר הצגת התוכנית, חמאס והמשך יישום הפירוז נותרו בין האתגרים המרכזיים.
המברק של האקבי מציף אפוא שאלה משמעותית גם מבחינת ישראל: האם המנגנון הבין-לאומי שעליו נשענת התוכנית האמריקנית מסוגל בפועל לקבל אחריות בשטח – ובפרט כאשר מדובר במשימות בעלות השלכות ביטחוניות ישירות. בישראל כבר הובהר לאורך התהליך כי נסיגה והעברת שטחים אינן יכולות להתבסס רק על הצהרות, וכי פירוז אפקטיבי של חמאס הוא מרכיב מרכזי בכל הסדר עתידי.
הדיווח מגיע דווקא בשעה שמועצת השלום מבקשת להתקדם לשלב המעשי של התוכנית. רק לאחרונה דווח כי אנשיה מעריכים שעבודת ההכנה שנעשתה בחודשים האחרונים תאפשר להאיץ את המהלכים לאחר בחירות האמצע בארצות הברית והבחירות בישראל. כעת, המסר שעולה מהמברק המיוחס להאקבי הוא שגם בצד האמריקני קיימות שאלות מעשיות בנוגע לכוח האדם, התקציבים והיכולת של המנגנון הבין-לאומי לשאת באחריות שהוטלה עליו.
