בישראל גובר המתח בימים האחרונים סביב סוגיית החטופים והמשך הפסקת האש. האם ארגון הטרור חמאס ישחרר את כל החטופים עד שבת ב12 בצוהריים? האם הוא יסרב? ואולי בכלל ישתחררו רק חלק מהחטופים? והשאלה הגדולה מכולם האם מדינת ישראל תחזור להילחם בעזה? ואם כן, באיזו עוצמה?
כרגע, הכוננות מתמקדת בעיקר מחשש שחמאס יצליחו להוציא איזושהי פעולה, וב-24 השעות האחרונות היו שני אירועים מאוד מדאיגים שמקפיצים את הכוחות. שבסופו של דבר, אחרי סריקות, האירוע מסתיים, אבל הוא לא אירוע שולי – זה אירוע שמעורר דאגה.
נתניהו מאיים על חמאס | צילום: דוברות ראש הממשלה
מבחינה התקפית אין לצה"ל שום בעיה לחזור ולפעול ברצועה. הוא יכול בכל רגע נתון לבצע פעולות התקפיות – קודם כל באמצעות חיל האוויר, אחר כך באמצעות הכוחות שפזורים באזור החיץ, וכמובן הכוחות שיתגברו אותם.
סימן השאלה הגדול הוא מה תהיה ההנחיה של הדרג המדיני ביום שבת בצהריים. אם ההנחיה תהיה חזרה ללחימה, צה"ל אמור עד אז להשלים את כל ההיערכות שלו. היום יאושרו תוכניות התקפיות נוספות, ובסופו של דבר נגיע לנקודת סוף השבוע כשכבר בערב שישי, לדעתי, נדע לאן פנינו.
שר הביטחון במהלך ביקרו בבור | צילום: אלעד מלכה
אם בפועל חמאס יחזיר חלק מהחטופים, הוא יציב לישראל דילמה מאוד גדולה – מה זה אומר? מה עושים עם המספרים הללו שחמאס מדבר עליהם? כרגע, לפחות, הקולות שאני שומע גם בצד הישראלי וגם בצד הערבי מדברים על כך שכל הצדדים מנסים להתאפס על נקודה מסוימת.
ברמה הרשמית ישראל אומרת בקול רם, גם אתמול שר הביטחון הבהיר זאת , אבל מאחורי הקלעים נשמעים קולות אחרים. בואו נראה את המפה שמציגה את אזור החיץ, כאשר צה"ל דרוך לקראת מתקפה. הפריסה של צה"ל כיום מקיפה את כל רצועת עזה – ציר פילדלפי, נקודת סולטן בגבול עזה-מצרים, נקודת הים, מעבר רפיח, ועד האזור הימי מול זיקים ואשקלון. גם חיל הים מטיל עוצר ימי על הרצועה.

מה ששונה כעת, לעומת השבוע שעבר הוא שעד אז היה לנו את מרחב נצרים שחצה את הרצועה לשניים, והפריד בין צפון הרצועה למרכזה. מרחב זה, שגדל בהדרגה, אפשר לכבוש בתוך ארבע שעות. חמאס לא הצליח להרוס אותו לחלוטין, ולכן צה"ל יכול לשוב אליו במהירות אם יוחלט על חידוש הלחימה.
בצפון הרצועה כרגע עמוס בתושבים – 400 עד 500 אלף בני אדם. לא סביר שיפונו עכשיו, אולי בשלבים מאוחרים יותר אם תחזור הלחימה בעצימות גבוהה.
צה"ל נערך לכמה אפשרויות לחזרה ללחימה:
1. תקיפות אוויריות וסיכולים ממוקדים – יש עוד תשתיות רבות שלא נפגעו.
2. תמרון קרקעי – הכוחות ערוכים ומוכנים לפעולה מהירה תוך שעות ספורות.
3. שילוב של השניים יחד.

שר הביטחון אומר שהפעם זה ייראה אחרת, אני מוסיף ואומר – אם הפעם ישראל לא תתחיל את הפעולה בעצירה מוחלטת של הסיוע ההומניטרי, לא עשינו בזה שום דבר. הצעד הראשון לחידוש הלחימה צריך להיות הודעה על עצירת הסיוע באופן סופי.
אין הפעם לחץ אמריקני – יש גיבוי מלא מארה"ב ואין שום מגבלה חיצונית שתמנע מישראל לבצע את הפעולות הנדרשות. הסיוע ההומניטרי הוא צינור החמצן של ארגון הטרור חמאס – הוא לא רק מספק להם סחורה אלא גם משמש להברחות. ציר ההברחות וציר הסיוע לחמאס אחד הוא, הרבה מנהגי המשאיות הם אנשי חמאס או תומכיו.

השאלה היא האם הפעם ננהג אחרת. בעבר שגינו בסיפוק סיוע לאויב, אך כעת ארצות הברית נותנת לישראל יד חופשית. ההחלטה תלויה בנו – האם נקבל החלטה אסטרטגית לסיים את הסיפור בעזה, או שנמשיך לגמגם ולחשוש מהשלכות בינלאומיות.
אם חוזרים ללחימה בעזה, יש לכך השפעות בזירות אחרות:
– החות'ים בתימן צפויים לחדש את הירי לעבר ישראל.
– עיראק עשויה לשגר מל"טים וטילים.
– איראן עדיין לא נכנסה למערכה, אך חייבת לישראל תגובה.
– הזירה הלבנונית עשויה להתלקח מחדש, מה שיקשה על צה"ל לסגת משם באופן מלא.
-הזירה שתושפע הכי הרבה בחזרה ללחימה זה ביהודה ושומרון המצב עשוי להתחמם משמעותית.

הזירה שתושפע הכי הרבה מחזרה ללחימה ברצועה זה יהודה ושומרון, ויתכן וזה יפגע בצורה מאוד משמעותית במבצע שכרגע מתקיים בצפון השומרון. פיקוד המרכז רוצה להישאר במחנות הטרור עוד שבועות ארוכים ואם הפסקת האש תקרוס, אפשרי שהמבצע יקוצר באופן דרמטי.
יש קשר ישיר בין סד"כ הכוחות שכרגע פועל ביהודה ושומרון לצורך של צה"ל להכניס סדר כוחות לתוך הרצועה. צריך להבין אנחנו הולכים לעזה הפעם בלי רמטכ"ל שמקדש את שיטת הפשיטות, הפעם נפתח עם מכה מאוד משמעותית שאמורה להיראות אחרת לגמרי. המשמעות היא, שצה"ל יצטרך אולי אפילו לחזור לסדר כוחות של ארבע וחמש אוגדות.
הפעם, ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להיכנס ללחימה מוגבלת. אם מחליטים על פעולה, זו צריכה להיות מכה קשה שתכריע את חמאס אחת ולתמיד.
