גיבור: אור לוי, בן 34 מגבעתיים, נחטף ממסיבת נובה ב-7 באוקטובר, אליה הגיע יחד עם אשתו, עינב. השניים ניסו להסתתר במיגונית, אך מחבלי חמאס פרצו פנימה – עינב נרצחה, ואור נלקח לרצועת עזה.

בשעות הבוקר המוקדמות של אותו יום השאירו אור ועינב את בנם, אלמוג בן השנתיים, אצל סבא וסבתא, ויצאו לחגוג במסיבת נובה. הם הגיעו דקות ספורות לפני שהחל ירי מסיבי לאזור.
השניים נמלטו למיגונית, שם עמד גיבור ישראל ענר שפירא ז"ל והדף בגבורה את רימוני המחבלים – עד שנפל. רגעים לאחר מכן פרצו המחבלים פנימה: כאמור, עינב נרצחה ואור נחטף.

אלמוג, שהפך ליתום מאם בן רגע, גדל מאז בחיק בני המשפחה, מצפה ליום שבו אביו ישוב אליו. וכעת, לאחר 491 ימים בשבי חמאס, הרגע המיוחל הגיע – אור חזר סוף סוף לחבק את בנו.
אחיו של אור, טל לוי שנלחם בלי סוף מהרגע שאחיו נחטף ועשה הכל כדי להשיבו, פרסם פוסט מצמרר, רגע לפני שאחיו חזר סוף סוף הביתה ובו הוא שיתף על הטלטלה שעבר מאז חטיפת אחיו לידי ארגון הטרור חמאס, על הרגע שבו בישר לבנו של אור, אלמוג הקטן את הבושרה המרה ועד הרגע ששמע שאחיו חוזר הביתה.

טל לוי כתב בעמוד הפייסבוק שלו: "יום אחרי שהודיעו שאמא שלו נרצחה הרדמתי את אלמוג בפעם הראשונה. לא הרדמתי אף פעם ילד לפני כן וחשבתי שפשוט משכיבים אותו בלול, מקריאים לו סיפור, אומרים לילה טוב והוא נרדם".
"אבל אלמוג לא הצליח להירדם. הוא היה נסער וחרד, וכך גם אני. בשלב מסוים, אחרי שכמעט התייאשתי, הרמתי אותו וחיבקתי אותו, ופתאום הבנתי – אני צריך להירגע כדי שגם הוא יצליח להירגע, ולהפך. שכבנו ככה כמה דקות – מחובקים, עצובים – אבל לאט לאט הצלחנו להירגע והוא נרדם".
"הערב השכבתי את אלמוג לישון אחרי שסיפרתי לו שאבא חוזר מחר, ושהם סוף סוף, אחרי כל כך הרבה זמן, יתאחדו. שנינו היינו נסערים ונרגשים, אבל הפעם בנסיבות אחרות לגמרי. 'אני יודע שאתה מתרגש וגם אני מתרגש' אמרתי לו, 'וכשמתרגשים לפעמים קשה להירדם'. אבל הפעם אלמוג נרדם בקלות".
לסיום כתב: "עכשיו הוא ישן בחדר השני ואני יושב כאן בהתרגשות שאין לי מילים לתאר אותה. ברור לי שאתגרים רבים עומדים לפנינו ושכולנו נצטרך לעבד את מה שעברנו ולהחלים, אבל נכון גם לשמוח כשאפשר. מחר, סוף-סוף, אלמוג יקבל את אבא שלו בחזרה. אור יקבל את הבן שלו בחזרה, ואני אקבל את אחי בחזרה".
אור, שחזר סוף סוף הביתה משבי ארגון הטרור הרצחני. שלח מסר מצמרר לבנו הקטן אלמוג בדרכו לבית החולים, כשכתב על הלוח המחיק, "מוגי, אבא בדרך הביתה". והוסיף סימן של לב.
בנו הקטן אלמוג, שלח לו ציורים מרגשים לרגל חזרתו ועכשיו סוף סוף השניים סוגרים מעגל ונפגשו לאחר 491 ימים. אור – כמה טוב שבאת הביתה.

